לא.
אינני שטוף דמעות,
זו רק המליחות של-
טעם החטא.
לא.
ליבי איננו לב של אבן,
זהו רק פצע מגליד
אטום ריגושים שחלפו.
לא.
זה לא אני,
אלו רק שאריות עשנות של-
ההוא שהייתי, ואיננו.
מרגע לרגע
-
מידי פעם מטפס על הר, רק שיהיה לי מאיפה ליפול
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "ההוא שהייתי ואיננו". חבל שאיננו. ודרך אגב, הפצעים המגלידים פועלים לטובתינו. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה של תמי גבאי .יצירה מקסימה וחזקה מאוד.חשוב שנשתדל להישאר "אנחנו"על אף כל הפצעים המגלידים... [ליצירה]
- [ליצירה] שי, תודה על ההמלצה. יצירה חזקה מאוד, נוגעת וטובה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות באפלה שיר שבזכותו אני יכולה להרגיש שאני מכירה אותך. או את מי שאתה. [ליצירה]
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] לא יוליך. ייקח. [ליצירה]
- [ליצירה] כשקלטתי, למה אתה מתכוון... עדין לא החלטתי מה זה יותר: מגעיל או מצחיק. קבל חה חה. [ליצירה]
- [ליצירה] יהוווו! משנינת קמירי לוחות, זהובים; נצעיד העולם! לחיים, בשדות צרצור, צרצרים! במהפכה נמלים, יצעדו; בשמשי עמים, ירגונו! כלי המשחית, ייבולו! וקשקשנים, ישתוקו! עד אשר, יימאס! מלקדוח עד תום; [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, רק רציתי להעיר, שהתגובה שלך ממש מחמיאה! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי לך. ואני כותב רק שירים עצובים. אני לוקח דפים שלמים וממלא אותם במילים של מוות, אני לוקח אותיות והופך אותם לדם. אני נובר בתוכי ומשכשך בביצות של דיכאון עד שאני מקיא הכל בבת אחת. ואני בוכה על דפים עד שהם נהיים רטובים וכל מה שכתבתי נמחק. יש לך בעיה עם זה? ואני אמשיך לכתוב דכאון עד שאני אמות, וזה לא יהיה עוד הרבה זמן. אולי בכלל עוד איזה כמה חודשים העולם יישרף וכולנו נתאדה כמו מים, אבל למה להיות פסימיים? בואו נקווה שהוא יישרף בימים הקרובים. [ליצירה]
- [ליצירה] חמווד. חחחח. הסוף מעולה, וגם הביפנוכו. [ליצירה]
- [ליצירה] * שיר אהבה או שאני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואאו. גמל עם חזון בעיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב... שהיה עדיף לקטלג את היצירה הנ"ל תחת השם: "שיר-בדיחה". [ליצירה]
- [ליצירה] מדומני לאה, שכוונת הכותב היא, שהוא בעצם כלום לעומת העוצמה שמוקרנת אליו מפיתולי המדבר. לא? [ליצירה]
תגובות