[ליצירה]
כן.. תמיד צחקו עלינו שמה שירד במיקוד ירד גם מהתנ"ך..
והרב שלי לגמרא, כל פעם ששאלנו אם משהו הוא לבגרות הוא אמר: בטח!! אלא מה, אתם לומדים לשמה?!
[ליצירה]
לא מסכים. על גבול המתעצבן.
כאילו - יש בי אהבה והיא תנצח - אבל אם לא תנצח, אז נזרוק אותה ונתחיל לכסח..
זה לא בוגר.
אני לא מסכים עם התפיסה האידיוטית שארץ ישראל דוחה את כל התורה, ובתוכה את עם ישראל, את "למה תכה רעך", ועוד מצוות רבות שנשכחות בלהט האמונה והכאב.
[ליצירה]
אני מוצא את עצמי תוהה למה הגיון הוא מצרך כל כך נדיר בימים אלו.
"צבא הגנה לישראל מנחית עליהם עוד מנה" - שכחת, אולי, שהאנשים האומללים האלו שלך ירו השבוע קסאמים אל שטחי ישראל?
ואני יודע שהם בני אדם שנבראו בצלם, ודווקא לכן אני בהלם מכך שאנשים שנבראו בצלם נהנים לרצוח ילדים בדרכם לבית הספר ולגן, אנשים שיושבים בבית קפה בתל אביב או בירושלים, או לחטוף אדם תמים ולרצוח אותו. אז עכשיו, אני כבר לא בטוח שהם ברואים בצלם.
יש מצוקה ורעב. אבל, אם היית יודע קצת הסטוריה היית יודע שהם נובעים לא מחוסר המוכנות של ישראל לעזור, כי היא דווקא ניסתה.
העובדות הן כאלה: ה"פליטים" הפלשתינים ו"חבריהם" המצרים, הירדנים והסורים, מעוניינים להנציח את בעיית הפליטים,ואת התמונות העצובות של העוני, כדי לתת לישראל תדמית של מתעללים של נותנים זכויות אדם וכו'. ולכן ההנהגה הפלשתינית מסרבתלקבל סיוע, וארצות ערב מסרבות לעזור, וכל זה באמת על הגב של האדם הפלשתיני הקטן שרוצה לאכול. לעומת זאת, כל הכסף שהם כן מקבלים מתרומות מכל העולם, עובר הישר לכיסיהם של מנהיגי הפלשתינים.
והכי אני בהלם מכך שאת השטויות המזעזעות שלך אתה כותב עוד בטרם יבשו הדמעות של פינוי גוש קטיף.
גם זה כבוד לצלם אנוש.
[ליצירה]
משתפר, אבל עדיין לא נוצרת תחושה של משהו אמיתי.
משפט כמו "אחרי כמה זמן הם התאהבו ככה חזק" עושה לי תחושה קצת ריקנית. כי "התאהבות" בשפה של ימינו היא משהו מאד לא מחייב.
הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שהוא דתי-ימני-קיצוני קלישאתי וסטיגמטי, ושהבחורה יפה.
אני לא מצליח להזדהות, או להרגיש את האהבה שקיימת ביניהם.
רק טוב
טל