ירח מגוהץ

תלוי על קולב רקיע.

חפתיי כוכבים

מאדירים חינו,

פזורים בשלווה

על בד החושך.

 

נפל אחד בם

בשובל אילם,

ועדיין

לא נפרץ הלילה

וגווע בחסרונו.

 

סהר מהדהד

מצלצל נעימות הלילה.

 

והוא ראי לנפש שמולו,

מעלה מילים שרציתי לכתוב באור.