הקומוניסטים,
ממשיכים במצעד!
דגלי - התקווה הפועלית,
ממשיכים להתנוסס,
לעברה של השמש.
בדרכו של אוקטובר,
רגלינו ממשיכות בצַעוד;
למען לחם - חוקינו,
אש המאבק, מתחדשת!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- ארבעים שנות הגיהינום
- האם המדינות הן העניות?
- תוך סופות ושלג, הפציע נצחונם
- צְמִיתֵי השררה - קדימה לבאריקדות!
- מזרעים, ככרבולות - גלים
קשור אלי
- [ליצירה] אחי.... חבל על המאמץ כבר ראינו מה ההסטוריה מוכיחה לגבי הקומוניזם... אמנם אידאל חשוב אך לא רלוונטי לחיי המעשה... לא נורא אחי אני מציע שתיכנס לאידאלי התורה תמצא דברים נפלאים... סתם בטח אתה כבר יודדע את כל מה שאני כותב וזה סתם חזרות בשבילך טוב אז צר לי אם שיגעתי אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] טח טח טח האורורה בצעד ובמבטח נישא כפינו תל אביבה אל שכונת התקווה וסביבה. לא נצביע ליכוד נלגום מחיה נאכל מעקוד נלך בהמוננו לקלפי הנדרש ובגאווה נצביע חד"ש!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא! התכוונתי לעוני, למצוקה חברתית ולשחיתות המשסעים את הארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס. ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מלחמת המעמדות! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שירה אישית למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לניצן ופרח הרי לא טענתי בשיר, שלמילה ז'יד אין משמעות אנטישמית. הכוונה שלי היתה להסביר את המהות המקורית של המילה. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הלחנת השיר לא, עוד אין לי רעיון ללחן מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לזה הכוונה התכוונתי, לא לשֻדוף, אלא לשַדוף. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן! העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה. לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא. לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו. דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק. בינתיים, זהו! [ליצירה]
תגובות