שבשנה החדשה,
הכל ייצף לובן – יונים!
שהשמש - תזרח מהרקיע!
ששלום וידידות,
בין העמים –
קרנם תפציע.
שצפרירים רעננים,
יוסיפו נשוב,
מעל המרחבים
ושדות – שיבולת;
שבשנה החדשה,
ינצחו - כוחות אור
וימנעו חושך!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- לא בכיבושים אהבת המולדת!
- מוטב להיוולד בתור כלב
- השיבולים - נגוהתם הזהיבה
- להיות אֶרֶץ טובה
- בהינץ החמה יקום עולם חדש
קשור אלי
- [ליצירה] לגבי שירה אישית למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה עם החלק הראשון של תגובתך, אני מסכים בהחלט; אולם, לגבי חלקה השני, אני רוצה לומר, שא)לא כל הפלסטינים מעוניינים בהשמדתנו. דבר שני, יש להבין, שאנחנו בעצמנו, נושאים באשמה על יחסו של העולם הערבי לישראל. אנחנו גירשנו אותם ב-48; אנחנו מפלים אותם בגלל יהיותם פלסטינים; אנחנו מתעקשים על המשך הכיבוש. אז אם מישהו צריך להכות על חטא, אז אנחנו צריכים לעשות כן ראשונים. [ליצירה]
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך! אני מפרסם בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, בלי להסתכל מה תהיינה התגובות. לכן, אין לי שום עניין לפרסם דווקא באתר צורה, אלא בצורה אני מופיע במקביל להמון המון אתרים נוספים. ומה שדווקא כאן, אני זוכה למטחי ביקורת יותר מגזענית על דעותיי, אז אין זאת אשמתי, אלא אשמת החינוך הגזעני, שלמרבה הצער, העולם שורץ בה. [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] אין פה שום צביעות מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'. אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש. לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! שירים קומוניסטיים, אני כותב לא מעט זמן, ובין היתר, הם נקראים ומתפרסמים במפלגות קומוניסטיות. [ליצירה]
- [ליצירה] גם את העשירים לאחר שיסכימו לוותר על עושרם לטובת הכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי חריזת השיר פשוט, לא קראת את השיר נכון. כשקוראים אותו נכון, אז מרגישים את החריזה. תסמכי על נסיוני האישי הרב [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו אפילו את המילה אסקופה עם ה', אפשר לפרש כעקב רגל, במקום מפתן. הרי, כאסקופה, יכול להאמר, גם כתחת אסקופה. לפחות בדימוי פיוטי. [ליצירה]
תגובות