ירושלמי אינו מפחד
מהשב"כ אינו חרד,
אי שם בסוכה
של אברהם ואיסמעיל
הוא עובד מסור
ודי פעיל.
שוטף ת'כלים, מגיש ארוחות
מקבל טיפים -לא רק בשמחות.
חוטף מחמאה מהבוס
אפילו אם ישבור כוס.
[ליצירה]
ירושלמי אינו מפחד
מהשב"כ אינו חרד,
אי שם בסוכה
של אברהם ואיסמעיל
הוא עובד מסור
ודי פעיל.
שוטף ת'כלים, מגיש ארוחות
מקבל טיפים -לא רק בשמחות.
חוטף מחמאה מהבוס
אפילו אם ישבור כוס.
[ליצירה]
להדס
את בהחלט צודקת - להשמיד נשק אטומי זה לא מספיק; הרי את הנשק יצרו בני אדם, לכן נכון-הוא, כי משהו לא בסדר עם בני-אדם שבניהול מלחמות רואים תענוג.
ולגבי שינוי בני-אדם, אז זה בדיוק על מה שאני עובד. אני משורר קומוניסטי, המאמין בערכים כלל-אנושיםם, המעמידים טובת הכלל בראש סולם העדיפויות.
באם את רוצה, אנו יכולים להמשיך בויכוח.
[ליצירה]
לגבי הגשמת הציונות בנגב
לכל אלה, שמציעים לי לממש את הציונות על ידי בניית בית בנגב, אז שיידעו להם: אני בכלל לא ציוני; ולדעתי, על המדינה להיות שווה לכל אזרחיה, ולא ליהודים בלבד.
[ליצירה]
לדיק לוש
נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה.
[ליצירה]
לגבי השיר
השיר הנ"ל, נכתב על ידי, ממש בראשית מאבקה של ויקי כנאפו, עוד לפני כל ההפתחויות שהנך מתאר בתגובתך. אני זוכר, שאפילו נסעתי לירושלים למאהל שלה להזדהות, ונתתי את השיר ועוד כמה שירים נוספים, לה ביד.
אחרי שהיא התחילה לעשות שטויות מהסוג של ז'נבה עוד כמה דברים מכוערים, אז שיניתי את דעתי עליה וכתבתי שיר בנושא. נדמה לי, ששמתי אותו גם באתר הזה. תנסה לחפש אותו תחת כותרת: הילוך לאחור של ויקי כנאפו.
תגובות