ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קשה תחושה כבדה,חונקת... היה לי קשה לקרוא ובכל זאת היה קשה לעצור... אני מוכרחה להודות שזה העלה בי מספר תחושות כעס, כאב עצב. מייחלת לטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מצויין, קצר אך זורם. אהבתי את השיר ומשום מה התחברתי אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי שלא... אני ....כמעט ללא מילים, אני קוראת מילה מילה , משפט משפט והדמעות לבסוף יצאו. ריגשת אותי, צר לי על הכאב העמוק הזה. מדהים איך שתארת וכתבת את הדברים הללו. תהי חזקה אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מאוד התחברתי לשיר! מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק מוזר מבלבל ומותיר בי שאלות... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] **** נפלא. אין הרבה מה להוסיף, השיר זורם וכמה שהוא כואב הוא קליל, זה בדיוק הסגנון שאני אוהבת. יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מוצלחת ביותר אם כי דרוק שאקרא זאת שוב שכן...... כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] .... שיר יפייפה....... שממש מתאר מה עובר עליי עכשיו [ליצירה]
- [ליצירה] בד"כ אני... בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת. כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!! [ליצירה]
תגובות