ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי. אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית. בגדול-אהבתי! אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד.... ואני בטוחה שיש עוד הרבה אנשים בעולם חשים כך.... עבר מספיק זמן מיצירה זו וכולי תקווה שהיום יש לצידך....... [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מוצלחת ביותר אם כי דרוק שאקרא זאת שוב שכן...... כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אימל כל כך מזדהה, אני קוראת את השיר וכל מילה נוגעת בי... כאילו אני כתבתי, מפחיד לגדול. אהבתי...אז תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** מאוד התחברתי לשיר! מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה....אהבתי,אפילו הזכיר לי תקופה...... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של דימויים,במקומך הייתי מאריכה את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי... [ליצירה]
- [ליצירה] עובר....בחיים הכל עובר בסוף עד שלפעמים יש דברים לא שוכחים, נכון הכל בידנו,אנחנו שולטים זה קשה... אבל שורה תחתונה-הכל עובר בחיים. על-פי השיר עברת(קראתי את השיר עכשיו,אני מקווה שתקופה טובה יותר עוברת עלייך) מכשולים לא קטנים שהותירו אותך כנועה לכאב על אף רצונך לקום, לא סתם המציאו את המשפט "הזמן מרפא את הפצעים" אני חושבת שהוא נכון ואם תביטי אחורה תוודעי שאכן זה כך.... בכל אופן הייתה בי הזדהות. [ליצירה]
תגובות