ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו איה... זה פשוט נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מדליק! רק...מדוע המבנה הוא כזה? קטע סיפורי כזה? אולי חשבי על מבנה אחר? התוכן והסגנון מצאו חן בעיניי. יפה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] נדהמת מאוד אהבתי, כתיבה מרגשת מאוד, אני לא יודעת עד כמה הדברים הם אמיתיים/מציאותיים, דברים שקרו, מה שכן לדעת את הבעיה ולהיות מודע לה זה חצי פתרון ,... בכל אופן אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מוצלחת ביותר אם כי דרוק שאקרא זאת שוב שכן...... כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] **** מצויין, אהבתי, שיר קצר שאומר הרבה! [ליצירה]
- [ליצירה] *** נהנתי מאוד מהשיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! העברת בצורה מאוד יפה את הכאב הזה, את הייאוש, החוסר רצון, כוח, "לא רוצה להפסיר לעשן אפילו לא בשבילך" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי. אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית. בגדול-אהבתי! אושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אם היית מבינה עד כמה.... זה מתחבר אליי, כאילו כתבת עליי.... מקווה שהכאב הזה יעלם ומהר! תודה לך מורן.... [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
תגובות