ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מקסים.... כל כך מציאותי הדברים שבינו לבינה. שיר טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בד"כ אני... בד"כ אני לא נוהגת להגיב לשיר שאני לא מסמפטת ואפשר לומר שאת השיר הזה אני מתעבת. כתוב באופן מאולץ ומאוס... לא שזה מפליא אותי כ"כ אבל באמת...אני חושבת מר שמואל שאתה לא רואה את הצד השני של המטבע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מה עושה אהבה? כמה עצוב וכמה רגש,חשתי הזדהות ואהבתי בהחלט את סגנון הכתיבה, הדימויים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מצויין, קצר אך זורם. אהבתי את השיר ומשום מה התחברתי אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] אימל כל כך מזדהה, אני קוראת את השיר וכל מילה נוגעת בי... כאילו אני כתבתי, מפחיד לגדול. אהבתי...אז תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** מילה אחת אשר תספיק- מדהים. כתיבתך יפה...נהנת לקרוא את יצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה היה כואב......מאוד. צר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] ....ובכן אהבתי......כלומר הזדהתי עם מה שכתבת.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** שיר נפלא מלא רגש וכאב אהבתי [ליצירה]
תגובות