ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חיוך בלב סוחף.... לחיצה קטנטנה על "יצירה אקראית" הביאה אותי לקריאת טקסט זה. השאיר אותי עם חיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם.. מסכימה עם אלה שהגיבו אכן יפה, מעלה אסיצואציה של בגידה, כך כך עצוב.... מקוהה שהסוף האמיתי אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק מוזר מבלבל ומותיר בי שאלות... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מצויין, קצר אך זורם. אהבתי את השיר ומשום מה התחברתי אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] אמת התרגשתי בטרוף אף על פי שזה היה קצת ארוך לקראת הסוף כבר חשתי חנק....(של דמעות) בהחלט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] +++ וואלה נחמד! אהבתי את המשפא "ויש ללב חוקים משלו" אני חושבת שזה נכון [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן שיר מקסים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה היה כואב......מאוד. צר לי. [ליצירה]
תגובות