ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה תודה רבה על הפירגון!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] **** מצויין, אהבתי, שיר קצר שאומר הרבה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, חזק מוזר מבלבל ומותיר בי שאלות... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו זה היה כואב......מאוד. צר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך? איך פיספסתי אותך? אין לך מושג עד כמה הזדהתי עם השיר. ועכשיו אתפנה לשירייך האחרים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה, המון רגישות המון אהבה המון כאב. עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן זאת דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] לקרוא את השיר ולהנות מכל משפט, מכל מילה שכתובה, כל כך אוהבת... כל כך יפה. כתיבה נהדרת אין לי בכלל מילים להסביר את התחושה.... [ליצירה]
- [ליצירה] *** נהנתי מאוד מהשיר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** מאוד התחברתי לשיר! מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאוד מעניין, אני חושבת שהכתיבה שלך נורא יפה, משולבת בסגנון מודרני ולירי. אני מודה שמשפטי האנגלית הפריעו לי קצת... לכן קראתי שנית ללא האנגלית. בגדול-אהבתי! אושרת. [ליצירה]
תגובות