לפתע...
ללא כל רמז
אתה נקלע אליי
בדממה של פיוס,
שאיפה אחת מיושנת-
את החלום
למצוא רק טוב.
וזה משתחל בי
כמו תולעת צייתנית
שמסרבת להפר פקודות,
ודמותי כצל של מתה
עייף לבי ושבע
מכאבים מיותרים
משאיפה מיושנת
החלום-
לדעת רק טוב.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
תגובות