איזה דבר מיוחד שזה...
אין כמוך,
מהיפים ביותר.
הכי הכי אני אוהב כאלה.
כשיודעים לתפוס את הרגע ולתאר אותו כאילו הוא עכשיו ממש,קורה לי, ולא כאילו הוא קרה להם.
תודה.
[ליצירה]
יופי יופי יופי..
שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד.
[ליצירה]
הדס, יש הבדל בין סיפור בהמשכים לסיפור יחיד. זה מסווג כסיפור בהמשכים שאולי רק בסופו יהיה ניתן לעמוד על האיכויות הסיפוריות שמתגבשות עם כל פרק נוסף. בפרקים בודדים רי אפשר להתייחס למרכיבים של סיפור יחיד- פואנטה, סוף בנוי.. גם אני מחכה בסבלנות.
[ליצירה]
אני חושבת שלא רלוונטי לדון על הבנות פוליטיות בשירה. ילד קורא את המציאות ככה, ולכן הדימויים נכונים עבור הפרשנות ש ל ו.
קצת מציקה לי השורה- יהודים הם תמיד הצד המגורש..וכו'. איכשהו זה קצת זר לי באוירה הכללית.
סוף נפלא.
[ליצירה]
קצת קשה לי להגדיר את הרישום הזה מצוין מכמה סיבות: א.שם של יצירה חייב להצדיק את עצמו, הוא חלק אינטגראלי של העבודה, וכמו שכל קו צריך להיות מחושב ובעל כוונה, כך גם השם. אניבעד פשטות בשמות של יצירות. לעניות דעתי, אפילו "אשה", נראה לי הולם יותר. ב.הפרופורציות צריכות מעט יותר דיוק, אני מציעה לך להניח באויר סרגל אנכי ולבדוק את המרחק בין קצה האף למצח. אני מניחה שהמרחק קטן בהרבה. ג. אזור הצוואר מעט שטוח, אולי ניתן לטפל בזה ע"י מצללות מתאימות.
בהצלחה רבה..
תגובות