ובחלומי והנה:
יריעה פרושה
ועמודים ניתלים
ורוח קלה
מרחפת
בגדי לבנה
שברירי זכוכית
ונצנוץ שבין אגודל
לאמה
וילדי שלי,
תלתליו זהב
ולחייו דשנות
מאמצני פתע אל געגועיו שלו
באצבעות קטנות פורם
קורי חלום לילי
בוקר
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה מקסים. כ"כ חלומי. מזל-טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] / נהדר. כיף לקרוא ולהצטרף לנדודים. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט, עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח :-) אהבתי! המחשבה שניקרה לי בראש לאורך השיר היתה פשוט- "איך היא עושה את זה?" [ליצירה]
- [ליצירה] וואי איזו מתוקה את.. [ליצירה]
- [ליצירה] . הרעיון יפיפיה, המילים עוד יותר. מזל טוב לך :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוהוהו! איזו נשימה עמוקה לקחתי בתום השיר. כנראה שהפסקתי לנשום לאורכו... יפהפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, באמת יפה מאוד. ושוב מזל טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! איך שאת כותבת יפה... פשוט צובט את הלב. קראתי עכשיו הרבה שירים שלך ברצף ורציתי להגיד שזה פשוט יפה. אני אוהבת את הכתיבה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, יש הבדל בין סיפור בהמשכים לסיפור יחיד. זה מסווג כסיפור בהמשכים שאולי רק בסופו יהיה ניתן לעמוד על האיכויות הסיפוריות שמתגבשות עם כל פרק נוסף. בפרקים בודדים רי אפשר להתייחס למרכיבים של סיפור יחיד- פואנטה, סוף בנוי.. גם אני מחכה בסבלנות. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי יופי יופי.. שיר נפלא ומילים חזקות מאד, בעיני. יש מתח גדול בהתרחשות, בריח ובמגע של האדמה. האנושיות שהקרקע מקבלת יוצרת רעדה, יש בה חיות ממשית. אני חושבת שהדימויים שאתה משתמש בהם (מצע מנותק,דיונות שלום..וכו') טובים, נהדר איך שהשתמשת בנוף של המקום ויצרת ממנו מטמורפוזה על המציאות והתחושות שלך, שלנו. החוזק של השיר מחפה על חידתיות שיש בכמה מקומות (אף אחד לא ראה אותו וחי, ציורים רוחניים), ביטויים שבגלל, או בזכות, העומס במשמעות שלהם, דורשת התייחסות בשיר. כל הכבוד. מחכה לראות עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] .. נהדר נהדר.. אני קוראת שוב [ליצירה]
- [ליצירה] התרגשתי.. איזו מתיקות.. פשוט דבש! אני כל כך מזדהה עם הדקויות הקטנות של התחושות, של הרטט הראשוני הזה. הרבה הרבה מזל טוב, איחולים מעומק-לב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת קשה לי להגדיר את הרישום הזה מצוין מכמה סיבות: א.שם של יצירה חייב להצדיק את עצמו, הוא חלק אינטגראלי של העבודה, וכמו שכל קו צריך להיות מחושב ובעל כוונה, כך גם השם. אניבעד פשטות בשמות של יצירות. לעניות דעתי, אפילו "אשה", נראה לי הולם יותר. ב.הפרופורציות צריכות מעט יותר דיוק, אני מציעה לך להניח באויר סרגל אנכי ולבדוק את המרחק בין קצה האף למצח. אני מניחה שהמרחק קטן בהרבה. ג. אזור הצוואר מעט שטוח, אולי ניתן לטפל בזה ע"י מצללות מתאימות. בהצלחה רבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מצא חן בעיני הקשר בין הכותרת ליצירה מאשר היצירה עצמה (שגם היא מצאה חן בעיני). יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ! נהדר.. הידד למינימליזם! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, זה שיר די ישן שעבר שידרוג של הזמן שנכון לי עכשיו. תודה על ההארה, איכשהו בקריאה שניה ושלישית העירפול לא מפריע לי, אני מרגישה שיש מעברים מובנים-הפקעת לקופסא, הקופסא למפה, המפה אלינו.. נגיד שזה כמו אריזה בתוך אריזה בתוך אריזה. הקופסא היא ההתרחשות שבראש, יוצרת הפעולה הנ"ל. התלישה היא פעולה שנעשית בסוף כל פעולת ריקמה, ניתוק הסליל מן המצע הרקום. זה גם שבת, הניתוק מכל השבוע, אולי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, מצויין. ממש טוב. השלבים בהם אתה מושך עוד ועוד למטה נדמים קצת צפויים כשמגיעים לקניון, אבל הולמים מאד כשמגיעים לסוף. יופי. [ליצירה]
תגובות