בס"ד
יותר מדי תשומת לב שמים בערימה, לך תדע מתי תרצה קצת...
---------
תודה למ.כ.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום הי, אני מכירה אותך. גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה. אני חברה של איילת, זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים, אפילו שהם רק אחים של... ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.) [ליצירה]
- [ליצירה] :) היה מי שאמר שמי שרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו וההיפך, לא? ואיילה, מזל שיש פה מערכת מסרים אישיים, מה?.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] נא להוסיף הגן עליה מפני ממלכתיים, שבקדשם את הפורמה השלטונית כפו אותה על אלוהים חיים, קיבעו את אלוהיהם בתבנית שור אוכל קש. הגן עליה מפני רבנים אשר לא ידעו גבולות לרחמנותם על אכזרים, למוסריות העומדת בפני דמי אחיהם הזועקים לשמיים. הגן עליה מפני פוסקים שפסקנות מהם והלאה, שהתחבאו מאחרי משענת הקנה המכוון אל ליבם, לב שהחביאו באבן. הגן עליה מפני מנהיגות שאינה מנהגת עולמו בחסד, שאיננה מנהגת כלל. הגן עלינו מפנינו. כי אנו, עצנו, דמנו ובשרנו - עשינו זאת. הרסנו ולא חמלנו. התעלמנו, הקשינו לבבנו. הכינו וגירשנו. בכינו וגורשנו. נואשנו. אנחנו. עם ישראל. בעיצומה של הגאולה. הגן עלינו באברת חסדך, והטח אורך ואמיתך בעינינו. השיבנו אליך ונשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצביע עבור התרגום הזה. אף על פי שאיננו מושלם, הוא קולע לטעמי בתרגום שירה - שמירה על החריזה והמבנה המקוריים. חוצמזה, הוא נשמע יותר כמו השיר המקורי, בעוד התרגום של רינת נשמע ארכאי יותר ופחות מתאים לשירה בת-זמננו (כמעט...). ורינת, תתפלאי, אבל לתרגם אברש כאברש ולא כשיח - אכן מעלה יש בזה... [ליצירה]
- [ליצירה] לכולכם תודה. איילה, אני מקווה שלא התכוונת אליי (ע.ע. צבע חדש מסויים...) שי, תודה רבה... חיים, למה פטלי? אני לא רואה איך זה מסתדר עם השיר שאני כתבתי. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] ממש תודה לבורא עולם על הסוכן האישי. ותודה לך על השיר. אכן, אני כל כך מרגיש את הצורך לשקוע מתחת לשמיכה, לאיזו שנת-חורף עד כי יבוא שילה. והמציאות זועקת: "בן אדם! מה לך נרדם?! קום! קרא אל אלוהיך...". בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה יצירה ששכרה בצידה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה... הקלילות שעל-פני השטח ממסגרת היטב את העומק האמיתי של היצירה הזו. הקלות והקלילות ניכסו לעצמם את החיים, ומי לא הגיעה? האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאד. נראה לי, שהלבן שממסגר את מוות מימין צריך להיות לבן פחות. ראשית הוא לבן יותר מהמסגור שמשמאל, והניגוד בינו לבין האישון רק מבליט את זה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] על אלה אני בוכייה. איפה היצירה שלך על רציחת חמישה מבני משפחת סחיווסחורדר ב'סבארו' לפני שנתיים? ובני הזוג לוי בשבת האחרונה? וההתעללות בלוחמי הל"ה ובגופותיהם? וטבח חברון תרפ"ט? פרעות תרפ"ט בכלל? נשמע אותך לגבי האכזריות הבהמית המדהימה שבהשארת אוהביו של רון ארד ויתר שבויי צה"ל באפילה לגבי גורל בנם במשך כל השנים הללו. רצח קובי מנדל ויוסף שירן - שומו שמיים!!! אתה עוד פה?!? כל אלו דברים חמורים בהרבה, הו, בכל כך, כל כך הרבה, שאין להשוות. והם רק קצה קצה של רשימה ארוכה מנשוא וסבול. אי אפשר, אסור, להתלונן שאנחנו לא-מוסריים בלי להתלונן על הצד השניץ לעומתם, אנחנו מלאכים. מלאכים מפגרים, התאבדותיים, אבל מלאכים. אם אתה רוצה לקבול על מה שאירע לנו, קבול. אך הבא את כל מה שאירע לנו, לא רק את ההשלכות המוסריות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאת היצירה הזו צריך לקרוא ולבכות פעם אחת לפחות על כל קרבן של המרצחים... קראתי ארבע פעמים עד עכשיו, וארבע בכיתי. עד מתי?!? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה... אהבתי! זה נחשב? מסר עמוק... ממש מוצלח! [ליצירה]
תגובות