הי, אני מכירה אותך.
גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה.
אני חברה של איילת,
זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים,
אפילו שהם רק אחים של...
ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.)
[ליצירה]
שלום
הי, אני מכירה אותך.
גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה.
אני חברה של איילת,
זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים,
אפילו שהם רק אחים של...
ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.)
[ליצירה]
ולעיתים:
כמה קשה להתיר
ייסורי-איסורי-אסורי
קשר
שכה בקלות נקשר;
בכמה כח צריך להרפות
לוותר,
לבתר,
לפטר;
בכמה קשיים עולה הקלות
השלת הנטלים
הנמלים
בהם עגנו.
הפליגי,
עופי,
הינשאי...
[ליצירה]
איך לא ראיתי עד הנה?
מותר לי להוסיף קישור לתגובה שכתבתי זמן ונדמית לי במאד לזו היצירה? (חצופני, אכן, אך כבר אמרו - או שלא - חכמינו ז"ל וז"ל: יהללך זר. ולא - פיך.) כמובן שבתור בונוס אתם מקבלים קישור ליצירת מופת מהאושיה בכבוב"ע (תנחשו...), אבל הפראיוריטיז שלי די ברורים, נצלן שכמותי.
בכולופן, נפלא.
[ליצירה]
אז ככה:
אם תפתח בתהילים נ"ט (בפסוקים ז' ו-ט"ו), תמצא את המקור למילים. המלך-המשורר הג'ינג'י מדבר על התקופה האחרונה ממש בגלות (הלילה, הערב), לפנות הבוקר - הוא שחר היום החדש, היום שכולו שבת, הגאולה. (הדימוי הזה מופיע גם במזמור צ"ב - "בלילות" יש לנו רק "אמונתך"; "בבקר", מנגד, נספר "חסדך" - שבו האמנו).
[ליצירה]
אז ככה...
הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא?
[ליצירה]
[ליצירה]
תגובה ראשונה!
זה פשוט יופי!
הכותרת אומרת כל כך הרבה...
בנימין
נ.ב. - יש על מה לעבוד. - ב.נ.
תגובות