הדהודי מנגינות
אות ועוד אות
שולחים איתות
לעבר דמות
מסתלסלת בעשן
בין החומות
בחדרי הצריח
תחת משמר
מנעול ובריח.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- שיר געגוע מתוק ועצוב הלוואי ואכתוב כמו המשורר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הידד הידד שיהיה לו בהצלחה בדרך החדשה [ליצירה]
- [ליצירה] --- בנייה וזרימה יוצאת מן הכלל [ליצירה]
- [ליצירה] --- דבר אחד: להווי ידוע כי בעת חמסין אין השלכת שורה.. ואם כן, מדוע רשמת : "הכל מצהיב, כיד דמיונה של השלכת" אמנם ישנה תופעת שידפון השורה בתכסית הקרקע, העלווה הירוקה הופכת צהובה, אך שלכת מן העצים אינה בנמצא, ההיפך הוא הנכון: הגידולים הרב שנתיים משגשגים [ליצירה]
- [ליצירה] --- הסיפור נכתב - בכדי להראות את האבסורד של אלו המשווים השוואות מטופשות תודה על המשוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אנו לא יודעים עד שאנו בפנים, ועמוק בפנים [ליצירה]
- [ליצירה] :))) דימוי יפה (צבים) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואולי זהו האימפולס? כתיבה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המשוב. שיר זה הוא מסוג השירים שלא "מאכילים בכפית" על הקורא אולי להשלים את התמונה במוחו, זה נתון לפרשנות [ליצירה]
- [ליצירה] אומר לך דבר אחד יא ירושלמי. אם היית כאן ב47 ו ב48 היית עושה שני דברים - או שהיית בורח כמו נמושה. או שהיית נלחם על חייך. כי הברירה הייתה: חירות או מוות. אף אחד לא עזר לנו להילחם והמדינה לא הוקמה על מגש כסף. ראה את מספר הקרבנות העצום יחסית של אותה מלחמה - ששת אלפים קרבנות ובהם אזרחים רבים שנהרגו במגה פיגועים. בין דצמבר 47 לאפריל 48 נרצחו לא פחות מ1500 אזרחים. להזכירך בשנות האינתפאדה השנייה (2000-2004) נרצחו 1100 אזרחים. ותוסיף בבקשה לכך את הפוגרומים שאירעו באותה עת במדינות ערב על ידי אחיהם של ערביי ארץ ישראל ובייחוד אירעו מעשים כאלו בערים חלב, עדן וקהיר. שוד, אונס ביזה, רצח ועוד. אבל שם אין שמואל ירושלמי שיבוא ויצעק חמס חמס חמס. לך תחקור את הפוגרומים האלו. אולי תעשה מזה שיר [ליצירה]
תגובות