קיבלנו תרגיל בעקבות השיר "שני יסודות" של זלדה, לכתוב את המשפט האחרון שהברוש אומר בטרם הלהבה מכלה אותו לגמרי - וזה מה שיצא..

אהבתי אותך

כשחיממת את ליבי

והארת את דרכי

בלהב אורך המהבהב

עמוד האש המתעתע.

הלהבה שהיתה תמיד בתוכי

הרוחניות, הדמיון, החירות,

שהיו בנפשי כמו מים שקטים

זרמו שבי אחרי טירופך הנואש

שלהבתך הרכה

שרק ביקשה לגעת, בעדינות

וכשנכוויתי מלהט טירופך

היה מאוחר

טבעתי בסערת אִשך

נשרפתי בין גליך

גם עמוד הענן

לא הצליח להראות לי את הדרך חזרה

נעלם במסך העשן

מי יתנני מים.