[ליצירה]
או...סוף-סוף
תגובה של אחת לאיפוש טייק 3:
חמוד ביותר!!!
באופן אסוציאטיבי למדי, נזכרתי ברחוב סומסום:
"אני לא רוצה להיות כאן...אני רוצה להיות שם!"
אין- אין אחר...
רק איפכא!!!
[ליצירה]
ובכן טובי,
ראשית, תודה רבה על תגובתך הנעימה.
שנית, אכן דעתי הייתה יותר קרובה לדבריך בעת שכתבתי, אם כי גם הפרשנות האחרת לא נעלמה ממני.
שוב תודה.
[ליצירה]
איפכא!
חמוד נורא. אם כי, אם אפשר קצת ביקורת- כדאי ללטש קצת את המשקל, למשל בקטע:
מכל כיוון בו הן נוסעות
אחרות מנגד מופיעות
השורה השניה ארוכה מדי. אפשר להחליף אותה במשהו כמו 'מצד שני עוד מגיעות', או משו כזה, מן הסתם תמצא לבד..גם בשורה שאחרי זה ,'לא הצליח אחר יגיע', יש הברה אחת מיותרת,אך אין לי כרגע רעיון לשיפור..
מכל מקום, אחלה שיר.
[ליצירה]
חמוד מאד :)
ובקשר לתוכן - שלא כקודמי (אש יוקדת) אני דווקא הבנתי שכל העיקרון הוא שאין כאן צודק וטועה, כולם צודקים רק כל אחד בדרכו שלו...
וסתם הגיג - אפשר לקשר את זה ל"אפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין" :) - צד אחד נוהג בשמאל, וצד אחר נוהג בימין.. כי ההיבט של כל אחד מהם שונה לגמרי. ואם השני היה מביט כמו הראשון, הוא היה נוהג (תרתי משמע) כמוהו.
[ליצירה]
יתוש קדמך
קשה בימים אלו שלא להביא את גרסתה העברית של נעמי שמר ז"ל, לטענה הנזכרת, שבטוב טעם ודעת בחר עבורה יוסי בנאי:
אהובתי בשם עליון
אל נא נרצח את קופידון במו ידינו
רבות מדיי האהבות
שכבר נבלו בלבבות של ידידינו
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
את הפירות האסורים
אל צנצנות השימורים אל נא תשליכי
הם יאבדו את כל כוחם
וצבעיהם וניחוחם אם לא תשגיחי
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאתשלא אבקש את ידך.
אפילו וונוס תתכער
בין התנור והמקרר והכיריים
כשחרוזי שיר השירים
כאן יתבשלו בתוך סירים לצהריים
על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
על כן אם לך שלומי יקר
ראשך הניחי על הכר כך או אחרת
שלא כדין ולא כדת,
אהובתי תהיה לעד כי את זוכרת..
הלוא בשם כל הקדושים,
אני דודך
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
[ליצירה]
סוערה,
הנה דוגמה טובה לנוסטלגיה וזיכרון
מילים ולחן - מאיר אריאל
דופק ביצה קשה במצח
קולף אותה בוזק מלח
ואוכל כדי לזכור את הטיול לסדום
זה לא כל כך מצליח
אולי יותר מדי ממליח
ואולי זה לא היום היום
בינתיים כבר צורבת
בגרון צרבת
קשורה ללובן הביצה
אם לא שקד אז בוטן
עושה מהצרבת מותק
וגם לחלומות יש מוצא
לכן אני אוכל וזוכר
שותה וחולם
אוכל ושותה זוכר וחולם
ברנדי אקסטראפיין לזכר
סיגריה דובק עשר
בפרדס מאחורי המתבן
סיגריה שטוחה בלי טעם
מביאה את הספר "ענבי זעם"
וסרטים של אדי קונסטנטין
ושוב ביצה קשה במצח
ורק מעט מעט מלח
ואוכל את כל הטיול לסדום
והפעם זה מצליח
והזכרון מבליח
הנה אני במערה לבד פתאום
לכן אני אוכל וזוכר
שותה וחולם
אוכל ושותה זוכר וחולם
פעם לא הייתי ככה
פעם הייתי זוכר מה רציתי לשכוח
ושוכח מה רציתי לזכור
היום אני מבין מה זה
להיות זכר להיות זכר זה
לזכור ולזכור ולזכור
עוד בוטן נגד הצרבת
שבינתיים מסרבת
אבל אני חולם בהקיץ
שדה באבק הדיש
חברים מכונה סוף קיץ
וילדים עם גבורים להעריץ
אני אוכל וזוכר
שותה וחולם
אוכל ושותה זוכר וחולם
הולך ויחף
מריח בוסר
מגדל זקן נשען על מעקה