עכשיו אפשר לומר
כי כבר ירד הערב,
ורוח עצלה תנשוב בין העלים,
ודימדומים של שמש נעלמת
יטילו אור של דימדומים.
ורוח מנשבת חרש,
תישא צלילי גיטרה רחוקים,
הסיפורים אותם סיפרו בילדותנו,
לפתע יקבלו חיים.
אי שם נדלק הנר בתוך האופל
נוצץ מתוך חלון של הזדמנות,
של עוד סיפור שלא נזכה לשמוע.
אולי רק להציץ קצת מרחוק.
מבט לתוך חיים של ´מישו´
מבט על סבל ושמחה
מבט שמרחם על ´מישו´
מבט שמקבל אותך.
ואז בתור אורח לא קרוא,
תבין אולי את האמת העצובה
שזמן האגדות נגמר,
נותרה רק נאמת,
המרירה.
תגובות