(נכתב בעקבות סיפור אמיתי)

אתמול, בגלל ששוב רבתי עם חבר-עלי ממש צעקת

.ובגלל ש"לא למדתי מפעם שעברה",לכל היום בספריה אותי נעלת

!?אתה באמת חושב שאני עבריין כמו אבא

!?או שרק מתוך כעס-זה מה שאמרת

(בבית גם ככה קשה (בעצם אתה בטח יודע

.ואיך שאתה מתנהג אלי ואל חברים שלי-רק יותר פוגע

  ,אדוני המנהל

.אני רוצה לומר לך כמה מילים

!אמנם אני קטן ולא מבין-אבל זה מה שנמצא בי בפנים

,בבקשה אל תזלזל מהיכן שאני מגיע

!תבין ומשם תצמיח

כי בטח כבר שמת לב לזה שאתה נמצא בעמדה של כח

,במקום חשוב-עם יכולת השפעה

!בידך נתנה הזכות לעצב את דמותו של הדור הבא

זכות זו בשתי כפפות של משי אתה צריך לקחת

!ולא לנצל את העובדה שאמא שלי בך בוטחת

,תשקיע בי

!תתיחס אלי בכבוד-נפשי עדיין רכה

!והיא זוכרת

.ויש בה צלקת-מכל מכה ומכה

, דבר אלי בנועם

!אל תגרום לי לעשות דברים בכפייה

...כי ממי אם לא ממך אני לומד-מה טוב מה רע

,איך לנהוג וכייצד להתייחס לאחרים

.באיזה פרצוף כועסים ושמותר להרביץ לקטנים וחלשים

!!!אני רוצה ללמוד גם דברים טובים

.אבל אין לי אישיות לדוגמא

!?אז למה אתה מתפלא

!?ואיך יכולת לנעול אותי בספריה