.jpg)
צבעוני במדבר
יוחאי גרינגליק
-
נושם את ניחוח הקטורת בשילה. בין הכרמים מצאתי את מוריה ויחד בנינו משכן קטן ובו טהר מאיר, מלאכי, ומירון
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין כמו שאלות של ילדים. חודרות בפשטותן לרבדים העמוקים ביותר של המציאות, שאנו באטימותנו כבר לא מבחינים בקיומן. מובב נפש. לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. שמש העמים חדש! סגנון קצת אנכרוניסטי, לא? זהנשמע כמו תרגום של שירים מהמהפיכה. דרך אגב, מוציאים עכשיו מחדש גליונות של "המעש"(אני לא צוחק, מוציאים את זה "נוער למען א"י" אני חושב) אולי תכתוב להם כמה שירים. נראה לי שהסגנון מתאים. רק תשים לב שלא תגיע רחוק מדי, אתה בדרך לחקירות במרתפי השב"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמין בכל ליבי בכך שהאהבה תנצח. ואין שום סתירה. אם לרגע נפסיק להלחם מתוך אהבה- הפסדנו. אהבה לארץ ולעם הנפלא והמבולבל שבתוכה. ולפעמים כדי לעצור אח טועה צריך קצת להכאיב- באהבה. לא התייאשנו ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] או "הלחם" [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק... [ליצירה]
- [ליצירה] תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"? זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..." "גופי ונשמתי- גפרור בוער" אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת. אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת. כל טוב והמשך לנגנך לנצח. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. את "שמחות קטנות של יום חולין"- מתוך אחד השירים היפים ביותר, כתבה רחל שפירא ולא נעמי שמר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובה. הציפיה לגשם היא רק משל בשיר לצפיה להנהגה חדשה וראויה שתצמח בבחירות בפברואר לאחר שהקודמת נשרה מסיבות שונות. יש בציפיות האלו משהו דומה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי. חשוב לחזור כל פעם אל המקום החופשי בנפש ומשם לבחור מחדש מתוך רצון ופיוס ולא מהכרח כפוי. לפעמים אנחנו טועים לחשוב שזו רק התרפקות וגעגועים לרגעים שלא יחזרו, אך האמת היא שהחופש הזה לא הלך לשום מקום והוא קיים עכשיו, רק צריך לחזור ולגלות אותו מדי פעם. היטבת לתאר, ציידת! [ליצירה]
- [ליצירה] מזל שהוספת בסוגריים לא להיות בהלם, כי לפעמים באמת אפשר להכנס להלם מעוצמת הניתוק מהמציאות של אנשים. אולי באמת תנסי לארגן ציוד מזון ועידוד למפוני גוש קטיף שגם הם נבראו בצלם, והם גם שמרו עליו. [ליצירה]
תגובות