[ליצירה]
איך ענינו בליל הסדר לבן הרשע שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר?
שמואל היקר,
"בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
לי ולא לך.
אילו היית שם לא היית נגאל.
בטח היית נשאר לבכות ולזכור את בכורי מצרים המסכנים,
את עשרת בני המן האומללים את הנאצים, הפלשתינאים האחמדינג'אדים ושאר מלאכי המוות למינהם.
חבל שאתה ממש לא שייך לבר הנפלא שמתרחש פה.
[ליצירה]
[ליצירה]
הייתי כותב את הבית השלישי כך:
שנים
של חומות
וברגע אחד קירבה
זה יוצר חץ כלפי מעלה כנגד הבתים הראשונים שהם חץ כלפי מטה.
בכל אופן- מקסים ואופטימי.
[ליצירה]
וואו! עכשיו זה פשוט נהדר. אני מסכים ללחלוטין עם ניצן, השיר הזה שלך לגמרי. אין בו שום דבר שלא היה בו בהתחלה. ואין ספק שקבלת ביקורת ברמה כזו היא מעלה גדולה.
[ליצירה]
תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"?
זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..."
"גופי ונשמתי- גפרור בוער"
אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת.
אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת.
כל טוב והמשך לנגנך לנצח.
[ליצירה]
מזל שהוספת בסוגריים לא להיות בהלם, כי לפעמים באמת אפשר להכנס להלם מעוצמת הניתוק מהמציאות של אנשים.
אולי באמת תנסי לארגן ציוד מזון ועידוד למפוני גוש קטיף שגם הם נבראו בצלם, והם גם שמרו עליו.
[ליצירה]
יפה ואמיתי. חשוב לחזור כל פעם אל המקום החופשי בנפש ומשם לבחור מחדש מתוך רצון ופיוס ולא מהכרח כפוי. לפעמים אנחנו טועים לחשוב שזו רק התרפקות וגעגועים לרגעים שלא יחזרו, אך האמת היא שהחופש הזה לא הלך לשום מקום והוא קיים עכשיו, רק צריך לחזור ולגלות אותו מדי פעם. היטבת לתאר, ציידת!
תגובות