[ליצירה]
וואו! עכשיו זה פשוט נהדר. אני מסכים ללחלוטין עם ניצן, השיר הזה שלך לגמרי. אין בו שום דבר שלא היה בו בהתחלה. ואין ספק שקבלת ביקורת ברמה כזו היא מעלה גדולה.
[ליצירה]
איך ענינו בליל הסדר לבן הרשע שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר?
שמואל היקר,
"בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
לי ולא לך.
אילו היית שם לא היית נגאל.
בטח היית נשאר לבכות ולזכור את בכורי מצרים המסכנים,
את עשרת בני המן האומללים את הנאצים, הפלשתינאים האחמדינג'אדים ושאר מלאכי המוות למינהם.
חבל שאתה ממש לא שייך לבר הנפלא שמתרחש פה.
[ליצירה]
[ליצירה]
הדבר היחידי שמנחם אכשהוא זה לשמוע קולות שעדיין בוכים וכואבים את החורבן בצורה חזקה כזאת.
נראה לפעמים שבאמת אנחנו רצים מהר מידי קדימה אל הנחמה ולא ממצים את עוצמת הכאב.
גם אני ניסיתי לבטא זאת בשירי :
ר' עקיבא בוכה.
ועוד דבר.
צריך להתבונן עמוק פנימה מהי בדיוק הנקודה הכואבת שעליה אנחנו בוכים. כי מתוך הכאב גם נדע מה צריך לתקן.
בתקוה שמכניסי דמעה יכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות.
תודה רבה ושנה טובה ומתוקה..
[ליצירה]
לגוד,
אם הדיוק על כל פסיק ונקודה, מוציא החוצה. כל כך הרבה כעס. אז הלואי.
שלא נכתוב מדויק.
ונאהב.ונפרגן,
ויהי נא דילוגינו עליך אהבה" נקודה
ואמילי,
ללמד זכות. לא כל ביקורת מגיעה מקנאה. והלואי שנדע לקבל ביקורת באהבה ואז אולי ישמעו גם את הביקורת שלנו.
פרפור, הדגמת זאת בצורה נפלאה.
[ליצירה]
אהבתי את הפתיחה "הדלקתי נרותי והצעתי מטתי"
זה קטע מ"ריבון כל העולמים" שאומרים בליל שבת.
רוב האנשים מדלגים על זה.
בשבילי זה ליל שבת בבית.
אולי אחת ההוכחות הטובות לכך שיש אלוקים.
[ליצירה]
אכן, הים יוצר אשליה שאפשר ללכת עליו עד קצה האופק, שגליו הם אדוות קלות שלא נירתע ליפול אל מימיו הקרים. אך באמת הוא בריה עוצמתית, שאל לטעות במעטפת הרומנטית שלה. בים מערבולות, גלים אדירים, וקור מקפיא לכל מי שמתרחק מהחוף ומתפתה לצעוד על "פיסת
המים שזורת הגלים" ללא רשת ביטחון.
כך גם הניסחפים בגלי האהבה...
איני יודע אם זה מה שניסית לבטא. אולי רצית לבטא בדיוק להפך, בין כך ובין כך עשית זאת מצויין.
תמיד כדאי להשאר עם קצת ספקות וחרטות. לסרט יש המשך, אנחנו לא בהוליווד.
תגובות