[ליצירה]
הדבר היחידי שמנחם אכשהוא זה לשמוע קולות שעדיין בוכים וכואבים את החורבן בצורה חזקה כזאת.
נראה לפעמים שבאמת אנחנו רצים מהר מידי קדימה אל הנחמה ולא ממצים את עוצמת הכאב.
גם אני ניסיתי לבטא זאת בשירי :
ר' עקיבא בוכה.
ועוד דבר.
צריך להתבונן עמוק פנימה מהי בדיוק הנקודה הכואבת שעליה אנחנו בוכים. כי מתוך הכאב גם נדע מה צריך לתקן.
בתקוה שמכניסי דמעה יכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות.
תודה רבה ושנה טובה ומתוקה..
[ליצירה]
אהבתי את הפתיחה "הדלקתי נרותי והצעתי מטתי"
זה קטע מ"ריבון כל העולמים" שאומרים בליל שבת.
רוב האנשים מדלגים על זה.
בשבילי זה ליל שבת בבית.
אולי אחת ההוכחות הטובות לכך שיש אלוקים.
[ליצירה]
יפה ואמיתי. חשוב לחזור כל פעם אל המקום החופשי בנפש ומשם לבחור מחדש מתוך רצון ופיוס ולא מהכרח כפוי. לפעמים אנחנו טועים לחשוב שזו רק התרפקות וגעגועים לרגעים שלא יחזרו, אך האמת היא שהחופש הזה לא הלך לשום מקום והוא קיים עכשיו, רק צריך לחזור ולגלות אותו מדי פעם. היטבת לתאר, ציידת!
[ליצירה]
הייתי כותב את הבית השלישי כך:
שנים
של חומות
וברגע אחד קירבה
זה יוצר חץ כלפי מעלה כנגד הבתים הראשונים שהם חץ כלפי מטה.
בכל אופן- מקסים ואופטימי.
[ליצירה]
וואו. שמש העמים חדש! סגנון קצת אנכרוניסטי, לא?
זהנשמע כמו תרגום של שירים מהמהפיכה. דרך אגב, מוציאים עכשיו מחדש גליונות של "המעש"(אני לא צוחק, מוציאים את זה "נוער למען א"י" אני חושב) אולי תכתוב להם כמה שירים. נראה לי שהסגנון מתאים.
רק תשים לב שלא תגיע רחוק מדי, אתה בדרך לחקירות במרתפי השב"כ...
[ליצירה]
תודה על התגובה. הציפיה לגשם היא רק משל בשיר לצפיה להנהגה חדשה וראויה שתצמח בבחירות בפברואר לאחר שהקודמת נשרה מסיבות שונות. יש בציפיות האלו משהו דומה...
[ליצירה]
תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"?
זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..."
"גופי ונשמתי- גפרור בוער"
אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת.
אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת.
כל טוב והמשך לנגנך לנצח.
תגובות