.jpg)
צבעוני במדבר
יוחאי גרינגליק
-
נושם את ניחוח הקטורת בשילה. בין הכרמים מצאתי את מוריה ויחד בנינו משכן קטן ובו טהר מאיר, מלאכי, ומירון
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לנצח יקר, אני חושב שאלנתן צודק. לא מדובר פה על דימוי אלא על תיאור זמן: מתי השמחה פורצת? כשרוח נושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמין. תגיד, אתה באמת רציני? אתה הולך להלחין את השיר הזה, ואתם תצעדו ברחובות ותשירו את השיר הזה(מתורגם לרוסית) תוך כדי שאתם מחריבים את עולמינו הקפיטליסטי? אוי, זה נורא מפחיד... ועכשיו ברצינות- ברגע שפועל פשוט ישלוט- הוא כבר לא יהיה פועל פשוט, אלא שליט אלים ואכזר כמו שנשמע מהשירים שלך. לתקן עולם צריך הרבה סבלנות. ולא נראה לי שיש לך... [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו שאלות של ילדים. חודרות בפשטותן לרבדים העמוקים ביותר של המציאות, שאנו באטימותנו כבר לא מבחינים בקיומן. מובב נפש. לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"? זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..." "גופי ונשמתי- גפרור בוער" אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת. אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת. כל טוב והמשך לנגנך לנצח. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור זכה בתחרות הסיפור הקצר של "פרסומי ישראל" לזכר אביה גולדברג שנהרג בתאונת דרכים לפני כשנתיים, ופורסם בעיתון "בשבע". [ליצירה]
- [ליצירה] מזל שהוספת בסוגריים לא להיות בהלם, כי לפעמים באמת אפשר להכנס להלם מעוצמת הניתוק מהמציאות של אנשים. אולי באמת תנסי לארגן ציוד מזון ועידוד למפוני גוש קטיף שגם הם נבראו בצלם, והם גם שמרו עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה. הביקורת על "נערמות במחברת" אננה נכונה. לא שמתי לב לתיקון בשלמותו לפי עצתה הנכונה של ניצן ופרח. אך חבל לי הויתור על "נשרו מעלי"... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובה. הציפיה לגשם היא רק משל בשיר לצפיה להנהגה חדשה וראויה שתצמח בבחירות בפברואר לאחר שהקודמת נשרה מסיבות שונות. יש בציפיות האלו משהו דומה... [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד, אם הדיוק על כל פסיק ונקודה, מוציא החוצה. כל כך הרבה כעס. אז הלואי. שלא נכתוב מדויק. ונאהב.ונפרגן, ויהי נא דילוגינו עליך אהבה" נקודה ואמילי, ללמד זכות. לא כל ביקורת מגיעה מקנאה. והלואי שנדע לקבל ביקורת באהבה ואז אולי ישמעו גם את הביקורת שלנו. פרפור, הדגמת זאת בצורה נפלאה. [ליצירה]
תגובות