[ליצירה]
אני לא מאמין. תגיד, אתה באמת רציני? אתה הולך להלחין את השיר הזה, ואתם תצעדו ברחובות ותשירו את השיר הזה(מתורגם לרוסית) תוך כדי שאתם מחריבים את עולמינו הקפיטליסטי? אוי, זה נורא מפחיד...
ועכשיו ברצינות- ברגע שפועל פשוט ישלוט- הוא כבר לא יהיה פועל פשוט, אלא שליט אלים ואכזר כמו שנשמע מהשירים שלך.
לתקן עולם צריך הרבה סבלנות. ולא נראה לי שיש לך...
[ליצירה]
הדבר היחידי שמנחם אכשהוא זה לשמוע קולות שעדיין בוכים וכואבים את החורבן בצורה חזקה כזאת.
נראה לפעמים שבאמת אנחנו רצים מהר מידי קדימה אל הנחמה ולא ממצים את עוצמת הכאב.
גם אני ניסיתי לבטא זאת בשירי :
ר' עקיבא בוכה.
ועוד דבר.
צריך להתבונן עמוק פנימה מהי בדיוק הנקודה הכואבת שעליה אנחנו בוכים. כי מתוך הכאב גם נדע מה צריך לתקן.
בתקוה שמכניסי דמעה יכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות.
תודה רבה ושנה טובה ומתוקה..
[ליצירה]
הייתי כותב את הבית השלישי כך:
שנים
של חומות
וברגע אחד קירבה
זה יוצר חץ כלפי מעלה כנגד הבתים הראשונים שהם חץ כלפי מטה.
בכל אופן- מקסים ואופטימי.
[ליצירה]
אכן, הים יוצר אשליה שאפשר ללכת עליו עד קצה האופק, שגליו הם אדוות קלות שלא נירתע ליפול אל מימיו הקרים. אך באמת הוא בריה עוצמתית, שאל לטעות במעטפת הרומנטית שלה. בים מערבולות, גלים אדירים, וקור מקפיא לכל מי שמתרחק מהחוף ומתפתה לצעוד על "פיסת
המים שזורת הגלים" ללא רשת ביטחון.
כך גם הניסחפים בגלי האהבה...
איני יודע אם זה מה שניסית לבטא. אולי רצית לבטא בדיוק להפך, בין כך ובין כך עשית זאת מצויין.
תמיד כדאי להשאר עם קצת ספקות וחרטות. לסרט יש המשך, אנחנו לא בהוליווד.
[ליצירה]
איך ענינו בליל הסדר לבן הרשע שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר?
שמואל היקר,
"בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
לי ולא לך.
אילו היית שם לא היית נגאל.
בטח היית נשאר לבכות ולזכור את בכורי מצרים המסכנים,
את עשרת בני המן האומללים את הנאצים, הפלשתינאים האחמדינג'אדים ושאר מלאכי המוות למינהם.
חבל שאתה ממש לא שייך לבר הנפלא שמתרחש פה.
[ליצירה]
[ליצירה]
מזל שהוספת בסוגריים לא להיות בהלם, כי לפעמים באמת אפשר להכנס להלם מעוצמת הניתוק מהמציאות של אנשים.
אולי באמת תנסי לארגן ציוד מזון ועידוד למפוני גוש קטיף שגם הם נבראו בצלם, והם גם שמרו עליו.
תגובות