.jpg)
צבעוני במדבר
יוחאי גרינגליק
-
נושם את ניחוח הקטורת בשילה. בין הכרמים מצאתי את מוריה ויחד בנינו משכן קטן ובו טהר מאיר, מלאכי, ומירון
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי כותב את הבית השלישי כך: שנים של חומות וברגע אחד קירבה זה יוצר חץ כלפי מעלה כנגד הבתים הראשונים שהם חץ כלפי מטה. בכל אופן- מקסים ואופטימי. [ליצירה]
- [ליצירה] תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"? זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..." "גופי ונשמתי- גפרור בוער" אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת. אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת. כל טוב והמשך לנגנך לנצח. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. שמש העמים חדש! סגנון קצת אנכרוניסטי, לא? זהנשמע כמו תרגום של שירים מהמהפיכה. דרך אגב, מוציאים עכשיו מחדש גליונות של "המעש"(אני לא צוחק, מוציאים את זה "נוער למען א"י" אני חושב) אולי תכתוב להם כמה שירים. נראה לי שהסגנון מתאים. רק תשים לב שלא תגיע רחוק מדי, אתה בדרך לחקירות במרתפי השב"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הפתיחה "הדלקתי נרותי והצעתי מטתי" זה קטע מ"ריבון כל העולמים" שאומרים בליל שבת. רוב האנשים מדלגים על זה. בשבילי זה ליל שבת בבית. אולי אחת ההוכחות הטובות לכך שיש אלוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור זכה בתחרות הסיפור הקצר של "פרסומי ישראל" לזכר אביה גולדברג שנהרג בתאונת דרכים לפני כשנתיים, ופורסם בעיתון "בשבע". [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר היחידי שמנחם אכשהוא זה לשמוע קולות שעדיין בוכים וכואבים את החורבן בצורה חזקה כזאת. נראה לפעמים שבאמת אנחנו רצים מהר מידי קדימה אל הנחמה ולא ממצים את עוצמת הכאב. גם אני ניסיתי לבטא זאת בשירי : ר' עקיבא בוכה. ועוד דבר. צריך להתבונן עמוק פנימה מהי בדיוק הנקודה הכואבת שעליה אנחנו בוכים. כי מתוך הכאב גם נדע מה צריך לתקן. בתקוה שמכניסי דמעה יכניסו דמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות. תודה רבה ושנה טובה ומתוקה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הים יוצר אשליה שאפשר ללכת עליו עד קצה האופק, שגליו הם אדוות קלות שלא נירתע ליפול אל מימיו הקרים. אך באמת הוא בריה עוצמתית, שאל לטעות במעטפת הרומנטית שלה. בים מערבולות, גלים אדירים, וקור מקפיא לכל מי שמתרחק מהחוף ומתפתה לצעוד על "פיסת המים שזורת הגלים" ללא רשת ביטחון. כך גם הניסחפים בגלי האהבה... איני יודע אם זה מה שניסית לבטא. אולי רצית לבטא בדיוק להפך, בין כך ובין כך עשית זאת מצויין. תמיד כדאי להשאר עם קצת ספקות וחרטות. לסרט יש המשך, אנחנו לא בהוליווד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! סוכר אמיתי! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה. הביקורת על "נערמות במחברת" אננה נכונה. לא שמתי לב לתיקון בשלמותו לפי עצתה הנכונה של ניצן ופרח. אך חבל לי הויתור על "נשרו מעלי"... [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח יקר, אני חושב שאלנתן צודק. לא מדובר פה על דימוי אלא על תיאור זמן: מתי השמחה פורצת? כשרוח נושבת. [ליצירה]
תגובות