.jpg)
צבעוני במדבר
יוחאי גרינגליק
-
נושם את ניחוח הקטורת בשילה. בין הכרמים מצאתי את מוריה ויחד בנינו משכן קטן ובו טהר מאיר, מלאכי, ומירון
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סליחה. הביקורת על "נערמות במחברת" אננה נכונה. לא שמתי לב לתיקון בשלמותו לפי עצתה הנכונה של ניצן ופרח. אך חבל לי הויתור על "נשרו מעלי"... [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח אנגנך יקר מאוד! בטח כבר נשבר לך מהביקורת. בהתחלה זה נחמד, אחר כך זה כבר מעיק עד בלתי נסבל. ואז מתבקש המשפט הידוע: אני אוהב את השיר שלי כמו שהוא. אך זה נכון אם מדובר על שיר שכותבים למגירה ולא על שיר שמפרסמים. גם ילד אוהב מאוד את הקשקוש שהוא הביא מהגן, אבל ציור טוב זה לא. וסליחה על הדימוי. ועכשיו לביקורת בונה קצת יותר יסודית: תיקנת את השיר במקצת, אך גם פגעת בו. המשפט הכי טוב בשיר היה: ומילותיי נשרו מעלי כעלי שלכת. זהו דימוי מלא ויפה. אתה קיצרת אותו במקום הלא נכון. הורדת את "נשרו מעלי" במקום את "הנערמות במחברת" הלא מוצלח כיון שזוהי יציאה מהדימוי. הנושא בחלק המשפט הזה הם העלים ולא מילותיך. המילה "אני" מיותרת לחלוטין פעמיים. בתחילת השיר ה"אני" צורם. הרי ברור שאתה מדבר על עצמך. השיר בגוף ראשון. צריך להתחיל :"את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר, ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת"- פרפקט. הלאה. "אינני משורר אני" היה נורא, אך "כותב שירה אני" לא טוב ממנו. רד כבר מ"אני"!!! במילה אינני מוכנסת כבר המילה אני. כיון שכך גם שם השיר לא נכון. הנושא של השיר איננו "אני" שכן השיר רחוק מלתאר את ה"אני" הכללי שלך, אלא מתאר חלק מאוד ספציפי. המילה "ואנוכי" יוצרת ניגוד בין "גופי ונשמתי" ל"אנוכי" כביכול שיש בך מין פיצול אישיות חלק אחד בך הוא כגפרור בוער וחלק אחר כחלום. אני מתאר לעצמי וזה מה שהבנתי שניסית לתאר תוספת ולא ניגוד. סתם דרך אגב, אני חושב שהצבעים השונים מיותרים. חוץ מזה אתה יכול לכתוב בוורד ולהדביק באיזה צבע שאתה רוצה. אל תגיד שלא השקעתי. אני חושב שיש לך הרבה פוטנציאל, באמת, ולכן חבל לחפף. אפשר לדייק והצליח לבטא בשלמות את מה שרצית. בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפור זכה בתחרות הסיפור הקצר של "פרסומי ישראל" לזכר אביה גולדברג שנהרג בתאונת דרכים לפני כשנתיים, ופורסם בעיתון "בשבע". [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. את "שמחות קטנות של יום חולין"- מתוך אחד השירים היפים ביותר, כתבה רחל שפירא ולא נעמי שמר... [ליצירה]
- [ליצירה] איך ענינו בליל הסדר לבן הרשע שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר? שמואל היקר, "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". לי ולא לך. אילו היית שם לא היית נגאל. בטח היית נשאר לבכות ולזכור את בכורי מצרים המסכנים, את עשרת בני המן האומללים את הנאצים, הפלשתינאים האחמדינג'אדים ושאר מלאכי המוות למינהם. חבל שאתה ממש לא שייך לבר הנפלא שמתרחש פה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמין. תגיד, אתה באמת רציני? אתה הולך להלחין את השיר הזה, ואתם תצעדו ברחובות ותשירו את השיר הזה(מתורגם לרוסית) תוך כדי שאתם מחריבים את עולמינו הקפיטליסטי? אוי, זה נורא מפחיד... ועכשיו ברצינות- ברגע שפועל פשוט ישלוט- הוא כבר לא יהיה פועל פשוט, אלא שליט אלים ואכזר כמו שנשמע מהשירים שלך. לתקן עולם צריך הרבה סבלנות. ולא נראה לי שיש לך... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. אם כי קצת מערבב(אולי בכונה תחילה) בסלט גם נושאים שהם הלכה ולא מטא הלכה כמו היתר מכירה ופרוזבול. וכן הגיורים של הרב דרוקמן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תחילת השיר מקסימה אך כמה מילים מיותרות ומפריעות להנאה מאוירת הסתיו. ולמה הכותרת היא "אני"? זה משפט של משורר: את שיריי כתבתי כרוח סתיו בחצר ומילותיי נשרו מעליי כעלי שלכת..." "גופי ונשמתי- גפרור בוער" אך המשפט: "אינני משורר אני" אננו תיקני שכן המילה אנני פירושה "אין אני". קצת קשה לחבר את המשפטים בשיר למקשה אחת. אך אם השיר אכן מנסה להעביר מסר שאין ברצונך לשורר אלא לכתוב ללא כללים אז הביקורת מיותרת. כל טוב והמשך לנגנך לנצח. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמין בכל ליבי בכך שהאהבה תנצח. ואין שום סתירה. אם לרגע נפסיק להלחם מתוך אהבה- הפסדנו. אהבה לארץ ולעם הנפלא והמבולבל שבתוכה. ולפעמים כדי לעצור אח טועה צריך קצת להכאיב- באהבה. לא התייאשנו ממנה. [ליצירה]
תגובות