ספרי לי,
היכן את נמצאת.
אמרי,
היכן לבבך.
האתפסך,
הישוב לבך להיות שלי?
האם תרחקי ממני,
ואשאר בשברוני?
חזקי פוקס
-
יליד תשמ"ב. רווק.
חבר מערכת במכון תורני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ב"ה רעות - רציתי לשלוח לך מסרו"ש עם תגובה, אבל כרגיל צורה מתפרע ולא מאפשר לי לשלוח מסרו"שים - אז תזכירי לי בהזדמנות אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מיכל היקרה, אני אינני אביאל, ומעולם לא יצאתי עם אודליה. הסקת מסקנות מהתיאורים המופיעים בסדרה על חיי האישיים - יכולה להטעות. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, אני תמיד שמח לענות להערותיך, ולדון עמך בנושאים שאתה מעלה, אולם לצערי הרב מחמת סתימת לשונך לא זכיתי להבין למה אתה בדיוק מכווין. האם תוכל להרחיב מעט את הערתך? [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, כבר כתבתי שעידו צודק ושאל לנו להמשיך את הויכוח כאן. ובענין מי דובר אמת ומי משקר - זה הקב"ה יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, הרב יחיאל מיכל אפשטיין זצ"ל בעל הערוך השולחן, חיבר ביאור למקומות מוקשים בירושלמי בשם מיכל המים. [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת היקרה, מאחר שאני כנה ופתוח אז נוצרים רגשות, וממילא אני צריך לבחון אם אני יכול לשלוט בהם; אם לא הייתי פתוח לא היהו נוצרים רגשות וכל הבדיקה היתה אך ורק שכלית. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה עידו היקר, א. ביססתי את יצירתי הדלה, על הנוסח הכי קדום שנמצא בידינו של "הנני העני ממעש", שנדפס בסידור ר' הירץ, דפוס טונהיגן ש"כ. ולהלן הנוסחה המובאת שם: הנני העני ממעש, נרעש ונפחד מפחד יושב תהלות ישראל, לעמוד ולחנן לפניו על עמו ישראל אשר שלחוני, ואף על פי שאיני כדאי והגון לכך, על כן אבקשך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ד' ד' אל רחום וחנון, אלהים יה שדי איום ונורא, היה נא מצליח דרכי אשר אנכי הולך עליה, לעמוד ולבקש עלי ועל שולחי, ונא אל תפשיעם בחטאתי ואל תחיבם בעונותי, כי חוטא ופושע אני, ואל יכלמו בפשעי, ואל יבושו בי ואל אבושה בהם, וקבל תפלתי כתפלת זקן ורגיל, ופרקו נאה, וזקנו מגדל, וקולו נעים, ומעורב בדעת עם הבריות, ותגער בשטן לבל ישטינני, ויהיו נא דלוגנו עליך אהבה, לכל פשעים תכסה אהבה, וכל צומותינו ועינוינו הפוך לנו ולכל ישראל ולבית יהודה לששון ולשמחה לחיים ולשלום, האמת והשלום אהבו. אמן סלה. ב. מנהג אשכנז הקדום, שהעובר לפני התיבה בשחרית ומוסף מתפלל תפילה קצרה לפני תפילתו שתהא תפילתו מקובלת (והוא כעין המנהג הקדום יותר, שנשתמר גם במנהג אשכנז, לומר את תפילת "אוחילה" לפני הפיוטים הארוכים – פיוטי התקיעתות בר"ה וסדר העבודה ביו"כ – של ימים נוראים, והמנהג היותר מאוחר שצירף לפני "אוחילה" את תפילה "היה עם פיפיות"). נוסחות התפילה היו שונות זו מזו, ולא הועתקו במחזורים, אלא חזן חזן ומסורתו היא. מיקום אמרית התפילות היה לפני פתיחת חזן השחרית ב"המלך", ולפני פתיחת חזן המוסף בקדיש. (החזרת הס"ת קשורה לשחרית, ודבר זה נשתמר עד לימינו אלה במנהג האשכנזי לומר בשבת את החצי קדיש שלאחר קריאת עיקר הקרואים בניגון המסורתי של תפילת שחרית.) בדורות יותר מאוחרים, בשל חשש בעל הלבושים להפסק באמירה זו באמצע פסוקי דזמרא, חדלו מלומר את התפילה בשחרית, ונשתמר המנהג רק במוסף. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר, מאז שנת תשל"ג, כשהעסקנים החלו להשתלט על הרבנות הראשית ולעשות בהם כרצונם. המצב ברבנות איננו תקין. מינויים נכבדים נעשים מסיבות פוליטיות, ללא קשר לשאלה מי התלמיד חכם הכי מתאים לתפקיד. במצב הנוכחי יש לנו שני רבנים ראשיים, שאינם ראויים לתפקיד. ואודה ואתוודה, לענ"ד בבחירות האחרונות לרבנות הראשית - היו אמנם תלמידי חכמים גדולים שהתמודדו - אולם אף אחד מהם לא היה ברמת גדלות מספיקה עבור הכהונה הרמה. הבעיה עם הרבנים הראשיים הנוכחים מתבטאת, הן במעשים האישיים שלהם ובפרשיות הרבות הנקשרות לשמם, והן בהוראות הלכתיות שלהם, והאחרונה כאילו עדיפים היתרים מחודשים לעבודת הקרעקע בשביעית על פני היתר מכירת הקרקעות (ואנכי בער ולא אדע, איזו עדיפות יש להיתרים מחודשים של הגאון החזו"א זצ"ל המנוגדים לדברי כל רבותינו האחרונים, על היתר המכירה שהתפשט בישראל בעקבות הוראות של רבן של כל בני הגולה הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מקובנא, ושכל מורי ההוראה הנושאים בעול הצבור פסקו כמותו - ואפילו השרף מבריסק זצ"ל שהתנגד לשיטת הגרי"א זצ"ל התיר את מכירת הקרקעות ע"פ חידושו הידוע של הגרנ"ה זצ"ל - ואלד"מ הו"א דיש כאן מחשבות אחרות שאין להן קשר להלכה וד"ל.) עם זאת, כאשר הרבנים הראשיים עושים דבר ראוי - יש צורך לתמוך בהם; ויש לדון על כל דבר שהם עושים האם הוא ראוי אם לאו. הרב הראשי האשכנזי הנוכחי, שם לו למטרה נעלה, לנסות לתקן את הפרצות בענינים השונים, בכל הנוגע לביצוע דברים מתוך ידיעת ההלכות. כך הוא מנסה לתקן את ענין משגיחי הכשרות שהיה פרוץ עד עתה - ובוודאי שיש צורך לתמוך בו בזה. לאחר הקדמות אלה, נגיע לנידון דידן: האם ראוי שרק אנשים שיודעים את הלכות קידושין ואת המנהגים השונים של העדות יסדרו קידושין? ודאי. האם התקנות המוצעות הגיוניות? לא. אם ראש ישיבה יודע את ההלכות - מן הראוי שיוכל לסדר קידושין לכולם, ואם אינו יודע - שלא יכול לסדר גם לבני ישיבתו. מן הראוי שיקיימו קורסים בעניני ההלכות השונות והמנהגים השונים, ורק מי שלמד בקורס ועבר את הבחינה בהצלחה - יוכל לסדר קידושין. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה גרשון היקר, כשאנשים נפתחים מאוד אחד כלפי השני, ישנם גם גילויי רגשות וכו' - אביאל לא בכה, אבל היתה לחלוחית דמעה בעינו. האם קרה לי כמעשה הזה בפגישה הרביעית? יותר מזה. כשנפתחים לגמרי בפני בן-אדם, קורים דברים יותר "הזויים", שמלמדים על חיבור רגשי. היה אפילו מקרה בעבר שבו זלגה דמעה מעיני בשל התשתתפות בכאב של משודכת שחשה לי על צרותיה, בשיחת טלפון שהתקיימה ערב פגישתנו השנייה. ככה זה כשיש חיבור. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה עידו היקר, "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם" וגו' - פרעה חולם - וגם המציאות שלנו נדמית כחלום, כי היא בלתי נתפסת. (וע' בירושלמי תענית פ"ג ה"ט במעשה דחוני המעגל - סבו של חוני המעגל הידוע) ורובד נוסף - שר המשקים שוכח את יוסף, ויש כביכול ייאוש, אבל באמת ד' מסובב את הכל לטובה. [ליצירה]
תגובות