יש כאן קצב שמאוד אהבתי
במרדף המטאפורי בין האהוב לאהובתו
הייתי מקצצת בחזרה על ה-לב
שאינה מוסיפה, לדעתי.
הצעתי כך, לשיקולך-
ספרי לי,
היכן את נמצאת.
אמרי נא לי,
היכן.
האתפסך,
הישוב לבך להיות עִמִּי?
האם תרחקי,
ואיוותר בשברונו?
[ליצירה]
יש כאן קצב שמאוד אהבתי
במרדף המטאפורי בין האהוב לאהובתו
הייתי מקצצת בחזרה על ה-לב
שאינה מוסיפה, לדעתי.
הצעתי כך, לשיקולך-
ספרי לי,
היכן את נמצאת.
אמרי נא לי,
היכן.
האתפסך,
הישוב לבך להיות עִמִּי?
האם תרחקי,
ואיוותר בשברונו?
[ליצירה]
מענה לתגובות
ב"ה
מענה לתגובות:
לבן -
השאלה מה אתה מגדיר "ניגוני חזנות", אם הכונה לחזנות של בעלי תפילה, משהו בסגנון של הגלות של פולין - אז התשובה היא חיובית.
אם אתה מתכוין לניגונים מסולסלים של "חזנים", משהו בסגנון של הגלות של גרמניה - אז התשובה היא שלילית.
רועה -
א. היצירה בנויה במשקל הארץ-ישראלי (מס' קבוע של מילים בכל שורה)
ב. המבנה הוא המבנה הארץ-ישראלי היסודי, כשהיצירה עצמה בנויה בסגנון הקלירי היותר מפותח.
ג. בושתי ונכלמתי, אבל מעולם לא עיינתי בקדושתא של ר' שלמה אבן גבירול.
[ליצירה]
ב"ה
מעין היקרה,
א. לגבי הכתוב "אודליה מאוד נהנה" - באמת התבלבלתי, והטעות תוקנה.
ב. באמת בעולם הזה מחפשים התאמה ולא אהבה, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שנאמר. אודוש אוהבת את בנצי כמו שהיא אוהבת את מירב, אלה רגשות חמים, אבל היא לא מאוהבת בו. היא מאוד מאוד פתוחה, ולכן היא אומרת כל מה שעולה בדעתה ללא צנזורה... זה חלק מהאפיון של הדמות. ואתן לך טיזר קטן לקראת החלק הבא בשיחה - בסוף השיחה היא אומרת לו משהו הרבה יותר קיצוני מזה לגביו...
ג. אודוש, היא מסוג האנשים שאוהבים להמציא כינויים לכל אחד. היא כרגע מתלבטת איזה כינוי לקרוא לאביאל, לפעמים היא קוראת לו "אבי", ולפעמים "אבינ'קה" - הוא כמובן קורא לה "אודליה"...
[ליצירה]
מענה לתגובות
ב"ה
מיכל -
כשכתבתי את היצירות, זה לא היה בכוונה שהן תשלמנה אחת את רעותה - זה הגיג פרי מוחו של קופץ, בראותם אותן.
לוגן -
"עולם שפל" כוונתו שעולמנו הגשמי הוא שפל לעומת העולמות העליוניים הרוחניים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מענה לתגובה של אביטל
ב"ה
אביטל -
האם זה נשמע כמו שתיארתי? פחות או יותר. (מלבד הדמות של אלישע, שהוא לא מרכזניק טיפוסי בלשון המעטה, שאמנם הסיפור שסופר ב"הצעה - הצד שלה", הוא מעשה שאירע באמת, אולם הדמות עצמו לא קשורה לאף בחור שאני מכיר) בחורים משועממים וצוחקים מכל דבר. אתמול בערב, לדוג', דברתי עם משודכת בטל', ונכנס אחד מהשותפים שלי לחדר על מנת לאכול משהו, ותוך כדי דיבורי איתה, הוא מתחיל להגיב תגובות למה שהוא שומע ממני, ולהתבדח על הסיפורים שאני מספר לבחורה.
לגבי השאלה הספציפית עם שגליה - היה פעם שהוחלט לקרוא למשודכת שלי בכינוי שלגיה. להווי הורחני אולי זה לא קשור - אבל הבחורים לא מסוגרים לגמרי בד' אמות של הלכה, ללא ידיעה מה קורה בעולם הרחב.
[ליצירה]
ב"ה
מעין היקר,
אינני מכיר את סתם, ולא ידעתי שהוא פסגאי, לו יצויר שהייתי יודע זאת הייתי פוטר עצמי מלהשיב לו. אם הוא היה חפץ בדיון עניני בטענות שהועלו בסדרה, הוא היה יכול לעשות זאת, תחת-זה הוא החליט להטפל לביטוי המשמש תדירות בישיבה (אני לדוג' השתמשתי בו השבוע פעמיים). ומכיוון שכך, אמרתי את האמת - שבשעה שנאי מתאר דמות של מרכזניק, מטבע הדברים אשים בפיו את צורת הביטוי שבה הוא מורגל.
[ליצירה]
ב"ה
קוראים יקרים,
נתבקשתי בכמה וכמה הודעות אישיות לחוות את דעתי בנוגע לפלוגתת המגיבים על המניעים של אביאל.
אין בכוונתי לעשות כן -
לענ"ד בכל יצירה יש פנים מרובות וכל אחד טועם בה טעם אחר. אין זה מקומי לומר לקוראים כיצד עליהם להבין את הלך רוחו של אביאל; כל אחד יבין כפי שהוא רוצה.
עם הקוראים היקרים הסליחה, ולמגיבים - יישר כח על ההתעניינות בסיפור.
[ליצירה]
ב"ה
יסכה היקרה -
השימוש בסוג ה"חרוז" הזה, ודאי שאיננו נעשה על ידי במתכווין. אדרבה - אינני אוהב דברים מעין אלה. באופן עקרוני, אינני משכתב את יצירותי הרגילות (עייני ביצירתי הדלה "דרכי יצירה", שהדבר איננו נובע ממעלה, אלא אדרבה - מחסרון), ולו יצויר שהייתי עושה כן, ייתכן בהחלט שהייתי משנה את הדברים. ביצירות שאני מנסה לחרוז בהם (עייני לדוג' ביצירתי הדלה "קדושתא לשבת דברי") - אני חורז אך ורק בצורה מלאה ואכמ"ל.
תגובות