לכל אדם יש מקום
שהוא מקום לידתו,
שבו בנה אביו את ביתו ,
לפי חלומותיו ואמונתו.

כל אדם קיבל פיסת ארץ חֲרֵבָה,
שבה בנה הוא את מולדתו
ונקשר אליה באהבה
כמו לבחירת ליבו, לאהובתו.

המקום שבו נולדתי ובגרתי
איננו המולדת שבחרתי.
מולדתי היא המקום
שאותו בניתי במו ידיי
וכל אבן בו ספגה את זיעת-אפיי
שבכל רגב שבו הטבעתי עקבותיי,
שמכל פרח שצמח בתוכו
שאפתי לקרבי את ניחוחו.

וכאשר יבוא יום מותי
ואאסף לאבותיי
אבקש
באדמת מולדתי,
להניח את עצמותיי.