"לבחורה"
מיותר בעיניי
(דו) המשמעות מתייפיפת
כשבכתוב יש פער.
בלעדי,
השיר מושלם.
לדעתי, הצנועה וה-לא מבינה.
כך-
"אל תתן לה לחמוק
מבין אצבעותיך
ליצירה
עוד שלוק אחד מהקפה
והיא שלך."
[ליצירה]
"לבחורה"
מיותר בעיניי
(דו) המשמעות מתייפיפת
כשבכתוב יש פער.
בלעדי,
השיר מושלם.
לדעתי, הצנועה וה-לא מבינה.
כך-
"אל תתן לה לחמוק
מבין אצבעותיך
ליצירה
עוד שלוק אחד מהקפה
והיא שלך."
[ליצירה]
בקיראה ראשונה זה היה נשמע ונקרא קצר וחסר מעט אך עם קריאת הכותרת (לאלה שמיחסים לזה חשיבות, כמונו) ועם חיתוך שורות נכון- זה כמו שאני אוהב. תמציתי ומלא.
[ליצירה]
יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר.
דרוש עריכה.
ואולי כך יראה:
האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק?
אה - הה
אינסטינקט הגעגועים הנשי
זוקף את אוזניו הרגישות.
ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי
נובחת צורחת געגועי לירח -
ואהבה ושלווה בשדותינו - אין.
ועכשיו בזהירות יפתי,
בזהירות פחדי,
פן יברח ממני ליבי
ואני אגרר אחריו -
פחד יפתי, פחד ליבי
פחד.
[ליצירה]
ואני אומר זאת:
"נבער"? כלומר, טיפש. אולי רצתה לומר: בוער. אך לא כך.
והשימוש הרבה במילים. פרסי זאת לחלקים ארוכים ורק חרוזים ללא ייחוד.
למשל,
"כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה
ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך
והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון
ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון"
בהצעת עריכה קלה:
"כשמש הלוהטת- גופי בוער מתשוקה
ועוצר הזמן מלכת, בִּרְאותי- אותךָ
ולוָאי שתישאר- ולא בדמיון
ללא חומך- בליבי הקיפאון".
[ליצירה]
גבר גבר, אהבתי. אבל תנסה לשכתב את זה שוב והפעם ללא חרוזים. אוהב את הראש פחות את הסגנון.
נב- היייתי מוותר על שתי השורות סיכום בבית האחרון. ומחפש משהו אחר.
[ליצירה]
"אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר:
הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)".
יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר.
מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה.
ועכשיו?
תגובות