כמו שמש לוהטת, גופי נבער מהתשוקה
ועוצר הזמן מלכת בכל רגע ורגע שבו רואה אותך
והייתי נותנת הכל כדי שתישאר, ולא רק בדמיון
ללא חומך, בלבי אני מרגישה רק קיפאון

אתה ההזיה שלי והגזר דין
אני רק חיה בנשימותיך, ובמגעך העדין
באשליה, שאמצא את עצמי יום אחד בין סורגי אהבתך
חיה בשאיפה תמידית להיות האסירה שלך..

כי אני אסירה, של האהבה התלויה בכל כך הרבה ספקות
אסירה שלך, רק עטוף אותי בחיבוקים ונשיקות
אסירה הנני, של עורך ושל שיגעונותיך
אסירה, למען לרצות לנשק את שפתותיך...

ובלילותיי העצובים, כשלי אתה כל כך חסר
מגששת אחר הריח שלך על הכרית, שכעת נמצא במקום אחר
הרגעים בלעדיך, אינם מסתיימים, הם נצחיים
כי אני האסירה של הזמן, שאותו מקדישה לך, את החיים.