[ליצירה]
בחיי שלא הבנתי מה הקטע.... (ואולי בגלל שאני לא יודע על איזה שיר של ברי אתה מתכוון) אבל בכל מקרה גם אם אתה רוצה לתאר מציאות מסויימת של מישהו מסכן ואומלל יש דרכים יותר אנושיות ויפות לעשות את זה.
ואגב אם ממש חסר לך הקטע של זוועה וסיוטים אתה יכול ללכת לראות סרטים בסגנון- יש כאלה בשפע!
[ליצירה]
תמונה מעניינת,
אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך.
מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה).
בברכת ביקורת בונה,
יוחאי
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
פלאש
א. פשוט לפי הצבע הלא טבעי והלבן משהו..
ב. מאחורי אבנים מסויימות יש כמו מסגרת קטנה של צל (רואים מסגרת אחת כזאת מתחילה המפינה השמאלית התחתונה)- מקווה שאת מבין למה התכוונתי
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
תגובות