אתרוג
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמו אגרוף לבטן. בדיוק כשניסיתי לברוח מלחשוב על כל זה, על כל העיוות והרשע שאין לי כוחות להתמודד איתם אפילו במחשבה.... (אבל זה טוב. מישהו צריך לצעוק, כשהאחרים כבר צרודים) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ואיך לא ראיתי את זה קודם. [ליצירה]
- [ליצירה] מה דעתך לעשות חיבור בין שתי היצירות האלה? (איך שראיתי את הציור מייד קפץ לי..) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את העניין של הארמז ל"מגש הכסף". יש סיבה? [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני פגשתי אותו כבר, ומאז הוא שמור אצלי. ריגש אותי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. את יודעת, תמיד מרגש אותי להסתכל על ילדים קטנים שלומדים ללכת. מנסים ונופלים ושוב נעמדים ונופלים אחרי צעד אחד או שניים, וממשיכים לנסות הרבה אחרי שאנחנו כבר התייאשנו...והם תמיד מצליחים בסוף. עוד לא פגשתי את הילד שהפסיק לנסות ללכת רק בגלל כמה מאות נפילות.. זו בערך אותה הנאה שיש לי עכשיו, מלעקוב אחרי השירים שלך. איך את לומדת להתגבר ולהתמודד, לומדת ללכת בעצמך. וחוץ מזה, ש"ניצוצות תקווה ותכלת" זו שורה מקסימה. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב: ארוך וחוזר על עצמו, שלא לומר מייגע. אנא, אתה מסוגל לכתוב טוב יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות... אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן... תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר. (...) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ???? למה באמת? אולי כי יש לך דמיון פורה יתר על המידה. בעצם, עכשיו שאמרת פתאום אני שמה לב שזה באמת מזכיר ג'ירפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואתם יודעים מה הכי מעניין? שכל כך הרבה אנשים נהנים מהתצפיות האלה, אבל בכל אוטובוס ספציפי - יש רק אחד שזה התחביב שלו. (מעולם, בכל שנותיי המעטות ובכל נסיעותי המרובות לא ראיתי מישהו מלבדי שעוסק בהתבוננות באנשים) ייתכן שתופעת על-טבע זו היא שגורמת לנו לחוש מיוחדים... [ליצירה]
תגובות