[ליצירה]
אז ככה:
כאשר משבצים מהתנ"ך, השיבוץ נעשה מתוך הנחה שהקורא מכיר את המקור. כך גם, לפעמים, בשירי מחווה למשוררים אחרים, או כאשר מתייחסים לשיר אחר. (פראפרזות, פארודיות, או ארמז)
בכל המקרים הנ"ל קיים יחס בין המקור לבין השיר החדש מבחינה רעיונית, ולא נעשה שימוש מקרי במילים של מישהו אחר.
בנוסף, על התנ"ך לא חל חוק זכויות יוצרים, כמו גם על כל דבר שנכתב לפני למעלה משבעים שנה. כך שתיאורטית אף אחד לא יכול למנוע בעדך לכתוב בעצמך את שירת חנה.
אבל תסכימי איתי שעדיין זה לא יהפוך את הכתיבה שלך למקורית, נכון?
עד כאן דעתי הקטנה.
וחוץ מזה, התייעצתי עם אנשים שמבינים בעניין יותר ממני, ואני שמחה לקשר לדעת הגדולים:
[ליצירה]
נכון. מרוב מאיסה במלחמות ובהרג, נורה הבחור ליד עמנואל.
וגם בת הדודה שלי ובעלה נפצעו בשבוע שעבר (ליד נעלה מירי ממכונית חולפת) מרוב שחברי גדודי חללי אל-אקצא חפצים בשלום.
וגם עוד כמה שנפצעו בשבוע האחרון, הם בסה"כ קרבנות הרצון-לשלום.
אולי כדאי שהפלשתינים ילמדו לבטא את עצמם יותר טוב.
[ליצירה]
קצת משוחדת...
ובכל זאת - זה שיר מעניין מאד, שקורא ליתר העמקה.
הבית השלישי והחמישי מבריקים.
קצת על החריזה - אמנם כל השורות חרוזות, אבל חריזה שמסתמכת על הטיות-ריבוי היא פחות טובה, בדרך כלל. עדיף למצוא חרוז מקורי על פני חרוז סיומת "ים" ו"ות".
ניצן
(ממחזרת הערות שהיא עצמה קיבלה לא מזמן)
[ליצירה]
שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו.
לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה.
נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין.
תגובות