[ליצירה]
בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה.
ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה.
ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים)
[ליצירה]
כמעט מצוין. זאת אומרת- תפיסה מעולה, שכמעט כמעט מצליחה לחפות על זה שהתמונה ממש מטושטשת, כנראה בגלל שצילמת מאד מקרוב בלי לתאם איתך את הפוקוס,
והתאורה גם גבולית (אם התמונה היתה ברורה אז הייתי מצליחה להחליט אם זה שרוף מדי או שאני דווקא אוהבת את הבוהק על העכביש והקורים..)
[ליצירה]
ועכשיו באמת הותרת אותי בלי מילים.
שתי הפסקאות האחרונות, והשורה האחרונה.. וזהו. מהמם, במובן המלא של המילה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אין כמו לכתוב על חסימת כתיבה כדי לפרוץ את המחסום :-)
נדמה שאת מדברת לא רק על חסימת כתיבה, אלא גם על איזו חסימה רגשית. וקצת מוזר לי הערבוב ביניהן.
(לדוגמא: "מעייני יבש" - הוא ביטוי שמדבר בבירור על מחסום ביצירה, ולעומת זאת את השורה שאחריו "עלי קמלו" קשה קצת להבין בדרך זו. ואם התכוונת להמשיך את המטאפורה, אז דומתני שהדימוי איבד מדיוקו.)
הבית האחרון יפה ומקורי -אהבתי את ההסתכלות על יצירות העבר כ"שלדים בארון".
אולם, חבל לי שהחריזה חלקית.
[ליצירה]
מה קרה? פתאום אנחנו בעד החינוך בישראל?
(ואם אתה לא זוכר, אז הנה רמז-
מי כתב מאמר בשם "מערכת החינוך הישראלי מחנכת לא לדעת"?
מתוך שירו של מי לקו הציטוט :
"לא מהמשכילים הישועה תגיע!
לא בדוקטורים ופרופסורים הַפִתְרוֹנִין." ?)
יאללה, תחליט כבר איפה אתה! אתה בעצמך לא יודע מהן דעותיך בשום נושא, אז איך תצליח לשכנע אותנו?
תגובות