[ליצירה]
ראשית - לעולם אינני מגיבה על שיר ב"מבט ראשון". אני קוראת אותו לפחות פעמיים.
שנית - ייתכן שהשיר נבע מתוך רגש של אהבה לארץ, אך בעיבוד הסופי, בעיני, זה לא עבר. יש כאן התייחסות לשקיעה, שהיא לא ייחודית דווקא לארצנו הקטנטונת...
(ואני מזכירה שכל התגובה היא מתוך הראיה המוגבלת שלי. אפשר שאחרים ימצאו בו את מה שאני לא מצאתי.)
[ליצירה]
קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים.
דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.)
וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים.
מחכה להמשך!
[ליצירה]
התחשק לי לקרוא שוב. אז אחרי חצי שעה של חיפושים מתישים - מצאתי..ונהניתי שוב.
דווקא הציניות לוקחת אותי שבי אל מקומות..לא ייאמן, קיטשיים.
(פתאום נזכרתי שפעם גם אני שנאתי את עצמי ואת כל העולם, ואם מישהו היה מחייך בסביבה הוא היה מסווג אוטומטית כאידיוט שלא מבין כלום מהחיים..עד שלמדתי לאהוב.)
[ליצירה]
הייתי שמחה אם היה הסבר לרקע של הציור. אני לא מכירה, וכתוצאה מכך לא מבינה.
בכל אופן, ציור יפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
לדעתי - מגיע לשיר הזה שתתאמץ יותר כדי שהוא גם לא ייראה כשיר פשוט, שיחשוף בעצמו קצת יותר מהרובד הפנימי, ואז אנחנו נוכל להמשיך הלאה.
שיר הזקוק לכך שיצביעו עליו ויאמרו "יש כאן יותר ממה שנדמה" - איננו שיר שלם בעיני.
בהצלחה!
[ליצירה]
ברשותך, אתייחס לצורה של השיר:
נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור)
כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין.
עד מתי יוחזק גלעד שליט
שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה.
והוריו שפופי הראש
קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה.
משהו מכיר במילה אחריות?
האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל.
ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה.
והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה.
תגובות