אוי איזה ציור מ-ת-ו-ק.
תגיד שי, ככה זה מעכשיו? הכל סביב הילדים, או שזו פשוט הסתגלות של התחלה? [אני חיייייבת לדעת:]
ושלא יגמר לכם לעולם, ותתלהבו מכל אפצ'י ונזלת ראשונה (ושניה ושלישית...), ותבדקו עם האצבע שלכם מול האף שלו שהוא נושם (ככה אמא עשתה:)
וגם זמן לעצמכם. אה, הנה זה, כיבוי אורות---:)
מקדישה לכם את השיר "בן" של אהוד מנור, ובמיוחד את הסוף המתוק הזה:
"אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה".
כיף לכם
אור ואהבה
כּנרת~~
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
[ליצירה]
אוי איזה ציור מ-ת-ו-ק.
תגיד שי, ככה זה מעכשיו? הכל סביב הילדים, או שזו פשוט הסתגלות של התחלה? [אני חיייייבת לדעת:]
ושלא יגמר לכם לעולם, ותתלהבו מכל אפצ'י ונזלת ראשונה (ושניה ושלישית...), ותבדקו עם האצבע שלכם מול האף שלו שהוא נושם (ככה אמא עשתה:)
וגם זמן לעצמכם. אה, הנה זה, כיבוי אורות---:)
מקדישה לכם את השיר "בן" של אהוד מנור, ובמיוחד את הסוף המתוק הזה:
"אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה".
כיף לכם
אור ואהבה
כּנרת~~
[ליצירה]
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
[ליצירה]
הנה קטע שנכתב:
אני מדבר בשפת "כולם מבינים"
את שפתיי, אין צורך להניע
את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן
שלא תבואו לידי שמיעת המילים
שאותן אני כל כך מסתיר.
ואם לא הייתי שומע אני?
אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם
ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר.
זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל
ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז
כשלא נותר דבר מלעשות.
הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח
ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה.
והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה
תגובות