אוי איזה ציור מ-ת-ו-ק.
תגיד שי, ככה זה מעכשיו? הכל סביב הילדים, או שזו פשוט הסתגלות של התחלה? [אני חיייייבת לדעת:]
ושלא יגמר לכם לעולם, ותתלהבו מכל אפצ'י ונזלת ראשונה (ושניה ושלישית...), ותבדקו עם האצבע שלכם מול האף שלו שהוא נושם (ככה אמא עשתה:)
וגם זמן לעצמכם. אה, הנה זה, כיבוי אורות---:)
מקדישה לכם את השיר "בן" של אהוד מנור, ובמיוחד את הסוף המתוק הזה:
"אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה".
כיף לכם
אור ואהבה
כּנרת~~
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
[ליצירה]
אוי איזה ציור מ-ת-ו-ק.
תגיד שי, ככה זה מעכשיו? הכל סביב הילדים, או שזו פשוט הסתגלות של התחלה? [אני חיייייבת לדעת:]
ושלא יגמר לכם לעולם, ותתלהבו מכל אפצ'י ונזלת ראשונה (ושניה ושלישית...), ותבדקו עם האצבע שלכם מול האף שלו שהוא נושם (ככה אמא עשתה:)
וגם זמן לעצמכם. אה, הנה זה, כיבוי אורות---:)
מקדישה לכם את השיר "בן" של אהוד מנור, ובמיוחד את הסוף המתוק הזה:
"אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה".
כיף לכם
אור ואהבה
כּנרת~~
[ליצירה]
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
תגובות