טפיחה תפיחה
ונפיחה
גיהוק פליטה
ולמיטה.
עכשיו על קצות האצבעות
בלחישות
כיבוי אורות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי איזה ציור מ-ת-ו-ק. תגיד שי, ככה זה מעכשיו? הכל סביב הילדים, או שזו פשוט הסתגלות של התחלה? [אני חיייייבת לדעת:] ושלא יגמר לכם לעולם, ותתלהבו מכל אפצ'י ונזלת ראשונה (ושניה ושלישית...), ותבדקו עם האצבע שלכם מול האף שלו שהוא נושם (ככה אמא עשתה:) וגם זמן לעצמכם. אה, הנה זה, כיבוי אורות---:) מקדישה לכם את השיר "בן" של אהוד מנור, ובמיוחד את הסוף המתוק הזה: "אז בוא כבר אלי לידיים ושוב נגלה איך הבוקר עולה". כיף לכם אור ואהבה כּנרת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שהמתיקות באה לי בשיר הזה מ"טפיחה טפיחה", מה לעשות שלא הסתדר לי תינוק עם "תפיחה" --- ועדיין, כל הברכות כולןןןןןןן:) לבוקר מאיר וחדש~~ [ליצירה]
- [ליצירה] הי שי, בגילי המופלג אני תמיד אומר: "תחזיק את זה חזק ! זה עובר כל-כך מהר." חכה שיתחיל לדבר ואז תראה איזה תענוג ופלא הדבר הזה. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר. מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר! גידול קל :) [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן! תודה על ההקדשות וההארות. באמת שיניתי "תפיחה" אחת. וכן- הרוב סביב סביבו-ן סוב סוב סוב מה נעים וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] (היצירה עודכנה) [ליצירה]
- [ליצירה] בקיראה ראשונה זה היה נשמע ונקרא קצר וחסר מעט אך עם קריאת הכותרת (לאלה שמיחסים לזה חשיבות, כמונו) ועם חיתוך שורות נכון- זה כמו שאני אוהב. תמציתי ומלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ולכל מי שתוהה- אני זה לא היא. באמת. אבל היא גדולה וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי. אני אוהב את הרעין אבל אני מאמין שאפשר למצותו באומנות האחרת. כלומר, השירה. אחרת. אחרת איך יהיה מעניין? כתבה או חלק ממנה. לכן- השיפור בהעברה. ואולי זה רק אצלי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דנדן.. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח לא. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה איה, תודה הדס. איזה יופי יופי לי! [ליצירה]
- [ליצירה] בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] בינתיים, פלורסנט אחד דופק כמו שצריך ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?) כמו שני ביצים במחבת היחסים ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?) [ליצירה]
תגובות