[ליצירה]
אני אישית יותר אוהבת ניואנסים וכתיבה מאופקת. אני חושבת שזה יותר בוגר ויותר קשה, לבטא את הרגשות שלך מבלי לציין אותם באופן חד משמעי. מה גם שחשתי שהיצירה שכתבת היא יותר בשביל עצמך מאשר שיקראו אותה. אבל שלא תבין אותי לא נכון: אני כן חושבת שיש לך כישרון, אני פשוט סבורה שהוא יכול לבוא לידי ביטוי באופנים אחרים ושונים מאלו שהם הופיעו פה.
[ליצירה]
בד"כ אני לא נוהגת להסביר את מה שאני כותבת, אבל בכל זאת אני מרגישה שאת צריכה הסבר, והנה הוא:
דגים ולא יצורים אחרים יכלו להיות המוטיבים, ואני אסביר לך למה-
דגים הם קטנים, זעירים בעולם שבו הם חיים. כל מה שדגים זוכרים נמחק כל 10 שניות, סוג של מתחדש. וכמובן שדגים חיים בים, שהוא הדימוי האולטימטיבי.
השיר הוא פארודיה. פארודיה על אמצעים אומנותיים, בדגש על מטאפורות, אבל גם פארודיה על דברים אחרים: על ההתנהגות הנלעגת של האדם, בייחוד היוצר, שמחפש משמעות שבאה לידי ביטוי רק בגימיקים ובשטיקים זולים. השיר גם מבקר את היחס של האדם למוות, בין השורות. השיר גם מעט מלגלג על חברה צבועה.
אם יש לך פרשנות נוספת אשמח לקבל אותה.
[ליצירה]
מבלי יותר מדי לנתח, אהבתי את השיר. החרוזים, הקונספט. הכל הסתדר לי.
ובאותה הזמנות אגיב גם על "נחשים במיטתי"-
יצירה קומפקטית ונהדרת, שעוררה בי תחושת עצבות והזדהות.