שִׁירַת חַיַּי
מִתְפַּתֶּלֶת

כְּשְׁבִיל אֶל מַעְיָנוֹת
רָמָה

כְּהַר עָלֵי חוֹף.
מְחֻבֶּרֶת
 כְּמוֹ אַתְּ וַאֲנִי
בְּלֵיל יָרֵחַ מָלֵא
פּוֹסְעִים בֵּין שְׁבִילִים
וַאֲנִי הַמְּזַמֵּר לְךָ
לַחַן שָׁכוּחַ
 
 שִׁירַת חַיֵּי
 כְּמוֹ אֶלֶף כּוֹכָבִים
הַנּוֹפְלִים מָטַה.
וַאֲנִי הָאֶלֶף וְאֶחָד
מַצְנִיחַ לִבִּי
אֶל חֵיקֶך