אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל..
מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!!
(אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.)
[ליצירה]
לאביב וסתיו, אשר שיר ברוח האביב לנו מגיש. אני מסכימה באוםן כללי עם המגיבה הראשונה שהבית הראשון והשלישי טובים מהשני שהחריזה בו מאולצת לפי עניות דעתי בעקבות כך גם השפה מאלצת. כמו:
"דמותך המוארת
באור עוטרת.
את מתרחקת
תמונתך חובקת."
לו הבחירה היתה בידי הייתי כותבת כך:
דמותך המוארת
באור זוהרת.
את מתרחקת
צלליתך בוהקת.
אך השיר הוא שלך וכבר אמר נתן יונתןז"ל שלמשורר יש חרות היצירה. אגב רצוי לנקד מילים דו משמעותיות, כמו:
ניצני אביב
קמלים עדיו
האים שורה שניה היא:
קמלים עֵדַיו או לשם אילוץ חריזה:קמלים עָדִיו.
לאה.
[ליצירה]
לדב,שאת כסות עונות השנה הסיר מעליו ובין מכתבי סב מדפדף ואל כתב ידו מתוודע. את כל הריחות והרגשות על הנייר מעלה ולקורא מגיש, כדי שיריח וירגיש את אותו טעם החש אדם בפגישה כזו עם התולדות של....
חודה לאה.
תגובות