אהובי משכבר
ושוב בחלומי – אהובי משכבר, שחלף ועבר.
חיוך את פניו מאיר כחצי סהר.
אהבתו אלי הייתה, כאהבת יעקב את לאה,
לפני שגילה – כי ברחל הוחלפה.
לאה מרחב
-
לומדת סיפרות במסגרות שונות. כותבת ברכות,שירים ופרוזה טרם הוצאתי ספר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ..... מתחיל כשיר רומנטי קלאסי.. מסתיים בהפתעה מפתיעה הטמונה בשורות המחץ.... נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודע ששיר זה בא מכאב...אולם אם אתעלם מהכאב ורק התייחסות ליצירה..הרי כתבת משהו נפלא..ממש צמרמורת של עונג כייצד את מתארת את הכמיהה של האהוב וה"מיני" אכזבה בתחרות לרחל.. מעט מילים..מקסימום סיפור ותובנה !!! (אין לי לב של אבן...טוב... אולי קצת..ואני יודע שזה כנראה הגיע מכאב השיר.) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה יפה - של כותב רומנטי כזה.מלא ניגודים. אל תתיאש, קוסם האהבה עוד עלול לפול למקסם שווא ואילו המקולל באוב עוד עשוי לזכות "במזל טוב." לאה מרחב [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי האדם שיש לו את כל אלה. כשהם עומדים לו לרועץ הוא מתנחם בעזרתם. [ליצירה]
- [ליצירה] האם שיר זה מתחרה "באינטרנציונאל?" [ליצירה]
- [ליצירה] אשה עם מספר אביב וסתיו, רציתי להביע מספר דברים-כמוך,אך היריעה קצרה,לכן אומר זאת בקצרה. הנושא מתאים יותר לסיפורת מאשר לשירה. לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע הספר דב, היצרה שכתבת בחידודי לשון זו מקאמה חריפה. יש המכה בשרביטו ויש המכה בלשונו. אך איני מבינה מהדוע העלת את נושא דודו טופז ושיכותו "לשבוע הספר"? ראה את עיתון "הארץ"מהיום גליון שלם מוקדש לסופרים בשבוע הספר ומה כותבים הסופרים במקום העיתונאים. לאה מרחב. [ליצירה]
- [ליצירה] לאחר כל הנאמר,אין כמעט מה להוסיף. חבל להכביר מילים פרט להערה ואולי הארה:לוהב פירושו- עולה באש, שורף והאם גל ים יעלה באש? אך יתכן שבזכות "האלתרמניה" תסלח לך המטאפורה הנחרזת. כי האהבה היא מחלה. הלב כואב והולב. [ליצירה]
- [ליצירה] ציפור פתיה ציפי גולד שלום. אני סברתי לתומי שאת כשמך ציפור זהב בעלת כח ולא ציפור פתיה שלא עומד בה כוחה. אולי אם היית רואה את השמש הזורחת בחלונך לא כלבה רותחת האוכלת את עיניך באדים, אלא כאור יקרות המאיר את דרכך- בריחופך למרום הרקיע היית אוגרת אנרגיה חיובית ולא צונחת לתוך הכלוב. לאה [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב תודה למגיבים. אביב וסתיו, שם בדוי, קראו והבינו נכון את השיר. רביעית, צר לי, על פירושך השגוי של שירי. לאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלון אביב, אהבתי את שירך. במיוחד, מצא חן בעיני שם השיר-אלון המתאים גם לעץ וגם לאדם. אך בבית הראשון יש קטע מאולץ שלא מצא חן בעני והוא: "גבורה שלא תסולא הון בלבו של עץ אלון ירוק עד,גופו חסון" אין חובה לאלץ את החריזה,אך אם משתמשים בביטוי יש להשתמש בו כראוי.הביטוי הראוי הוא "גבורה שלא תסולא בפז." לוּ בידי הייתה הבחירה אני הייתי כותבת: מכמני חלומות - לב צפונות מחכה לחילופי עונות. הנה מעבר לאופק בלבו של עץ אלון ירוק עד,גופו חסון צופה דומם אל ההר ומצפה אך לימי המחר. או שאם אינך מוותר על השורה, ועל החריזה, קימת גם אפשרות אחרת והיא: מכמני חלומות - לב צפונות הנה מעבר לאופק גבורה שלא תשווה לכל הון בלבו של עץ אלון ירוק עד,גופו חסון צופה דומם אל ההר ומצפה אך לימי המחר. אך השיר הוא שלך והבחירה בידך [ליצירה]
- [ליצירה] tאוי לעם שאלה פני הדור. [ליצירה]
תגובות