מתי והיכן באחד גילגולינו
נפגשנו בזאת, רעיה ?
כמו ילדות משותפת ריחפה על תמולנו
ושנינו יודעים - כך היה
ובשנות נעורינו דיברנו שפה
שאת שמה לא נדע לעולם
רק שבריר של מילה, יחידי שקפא
עוד שרד. כל השאר נעלם.
כה דקיק ופגיע שבריר המילה
בצלילו הרפה שנמוג
אבל בו נצורה אהבה, הגדולה
מזמן, ומקום, ושמות
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ==== קטונתי מכל הגמדים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אורנה, בשביל להתחיל בשירשור דרוש כאן באופן קבוע אישור שניתן רק מקצין שירשורים פיקודי (כלומר מממזר הפרחים, ידידי) ולכן יש לכתוב בשישה עותקים בקשה לשירשור - ואיתה - נימוקים: מדוע בחרת לשרשר וכיצד- זה העזת להתחיל בשירשור פה לבד? ואת זאת הממזר יקבל ויחליט אם כאן יש לשירשור הצדקה ותכלית. ורק אם הממזר כאן ייתן ת'אישור ניתן שוב יהיה להמשיך בשירשור, אחרת כאן לא ייתקבלו חרוזים בלתי חוקיים של חורזים נלוזים! (ואל תעלבי לי כאן אורנה עכשיו פן יצא שהכובע על ראש הגנב... ולכן ברחל ביתך הקטנה אומר שאת דווקא חורזת שנונה) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שבעה רקיעים מעל לרמה הממוצעת כאן. ותודה לחתלתול שהביאני לכאן. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קצין שירשורים (מזן ממזרים) איננו רועה בשדות של זרים וכאן המקום אודותיו לסנגר: שהנ"ל כקצין (או אולי רק חוגר) את זמנו מבלה רק בתוך שדות האש ובודק שירשורים - בין מוקש למוקש, וליתר דיוק - אם זה עוד לא מובן ממזר הפרחים הוא חייל נאמן! ואשר למרב - בשליחות ההורים היא אכן מבלה בשדות של זרים, אך מכאן עד לרמז (מרושע לא מעט) כאילו בכל מורשתה היא תבעט, גדול המרחק כמו ניו יורק עד מוסקבה וכמו איסלנד עד כף התקווה הטובה. בקיצור אורנתי - עוד מרב לא יורדת והיא עם כולנו תשוב למולדת! [ליצירה]
- [ליצירה] --- והמילה "פרזיטיות" במרכאות כפולות כמובן [ליצירה]
- [ליצירה] את חדרי לבבי אהבה תרהט - מישהו כבר השתמש פעם בדימוי הנפלא הזה? לרהט חדרי לב....תענוג...ועכשיו אני שואל - האם הזוג המרומז בשיר - הוא אותו זוג מהשיר על הדברים הגדולים שעוברים עליה...? אתמהה.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אל תעירו ואל תעוררו: צר לי לומר זאת - אך ברגע שמי מאיתנו יגיע לקרסוליים של הבנת עומקו האמיתי של שיר השירים, ניתן יהיה אולי לעשות כאן השוואות. עצם העובדה שהנושא (שיר השירים) הועלה כאן בהקשר של שירה אירוטית או סמי-אירוטית, מראה רק כמה רחקנו כולנו משלמה המלך. ואשר לעצם העניין- לטעמי שירה אירוטית פוגמת לא רק בטוהר השירה אלא גם בטוהר ה"אירוטיות". נכון- אם מחפשים טוב, רמיזות אירוטיות ניתן למצוא גם אצל ביאליק ואלתרמן ולאה גולדברג, אז איפה הגבול? הגבול לדעתי הוא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - מי שלא מחפש - לא מוצא. ואם מוצאים בלי לחפש? מתעלמים וממשיכים הלאה. הייחוד של היהדות הוא שהיא מציבה גבולות וסייגים כי אין אפוטרופוס לעריות. מי שבכוח מנסה לצוד נפשות לתוך שטח B ו"להזמין אותי להתמודדות" לא יקבל את ברכתי, ולא בגלל שאני "גולש רגיש", אלא בגלל שהוא כופר בעצם הקונספציה של "עשו סייג לתורה", שאני שומר לעצמי את זכות הבחירה לדבוק בה. ולא- אני לא מצדיקי הדור- כבר קראתי גם הרבה רפש ברשת - אלא אדרבא - מי שנכווה ברותחים - נזהר בצוננים וזוהי התורה כולה על רגל אחת. ובמידה שתסלחו לי על הפרסומת- אני מפנה אתכם לשירי "יריד הכזבים" המרמז בין השאר לאותו נושא אבל מההיבט הקולנועי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כיף לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ממזר אם כן, נשאר ממזר וכראוי למתגייס כמעט אל כל פזמון חוזר- ז'רגון צבאי הוא מייחס ממזר, רק את אוזניך שטוף כי יש הבדל עוד לפעמים בין תוף סתמי לעור התוף (או שמא שמת אטמים???) [ליצירה]
- [ליצירה] -- עם יד על ה-ל-ב הופתעתי ממש מדובר בחיה שטורפת גם דבש ??? ואם כך, כבוגר, מה הקשר אליך פתח פיך יוסף ויאירו דבריך.... [ליצירה]
תגובות