חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
וואו!!אני אהבתי!!! לדעתי זה מדהים! הרעיון גדול והכתיבה משגעת!!
היישר ליצירות האהודות!!
וכל ההערכה מכל הלב על המשפט:"גם אנו נקמצים זה מול זה אך גם נפתחים, מסתגלים ומצרים ובעיקר חולמים.."-ע-נ-ק-!!
[ליצירה]
השיר ממש נחמד!!
אבל, בשביל ליצור חרוזים או מסיבה אחרת העמדת את השורות בצורה שגורמת למשפטים להישמע אחרת ממה שהתכוונת וזה לא נשמע טוב למשל "נשוחח ארוכות בשיחות" (רק בקריאה שניה שמתי לב איך צריך לקרו את זה אבל אולי זה בעצם מה שרצית...)
וגם "עד שנרגיש עייפים אל הבתים החמים.."
שוב נשמע צורם.
ו"נשב בסלע"???בסלע?לא עליו?
ס"הכ השיר יפה והרעין מקסים ואני ממש אוהבת את הכתיבה שלך.
(מקווה שח"ו לא פגעתי)
תגובות