אב לא מנוחם
כבד וחם
שאין עימו חסדים.
היה לי תמוז מואר ומבשר טוב,
שידו פתוחה ורחבה
תמוז מפזר בנדיבות מתנות חינם.
ואני, הייתי כאותה פושטת יד-
מטבעותי מצטלצלות בקופתי
ושפתותי אינן בלות,
מלומר הב.
רחלי -
-
-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וזה יפה ולא רגיל בכלל, כמוך כנראה. הלכתי בעקבות השיר הזה לקרוא עוד דברים שלך, ואיך להגיד- מרשימים, השירים שלך. ובניגוד למישהו אחר שלא אהב את ה"כמו, כמו", בעיני זה פסגת השיר הזה, אני ממש מרגישה את הנשימה הנעתקת עם החיפוש אחרי התיאור המושלם. דווקא הטרף-טורף-נטרף-רף-רף קצת יותר מדי לטעמי, החזרה הזו מבלבלת לי את הלשון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. ריגש אותי שאת עושה את ההקשרים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מכאיב. דווקא הצורה הלא מושלמת שהשיר נגמר בה משאירה את הטעם המר של ילדה שמתאכזבת ממה שאמור להיות ברור ומושלם... ניסית לדבר איתו על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה הרבה בצילום, אבל זה מפתיע, ואחרי שמעלה חיוך זה גם עושה אפילו לחשוב... [ליצירה]
- [ליצירה] עלומה. השיר כתוב כל כך טוב, ולפעמים זה קורע את הלב- איך אפשר לקחת חומרים קשים, עצובים וכואבים, ולעשות מהם משהו עדין ומרגש כל כך. מתפללת עבורכן שתהיה בריאה, לעוד שנים רבות. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא, אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה, שלהקיא מילים בהחלט עדיף. אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה. צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח, בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. מדויק. וגם התגובה של "עדיף בלי" שווה קריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש איזה מאמי! [לא 'כפת לי לצאת קצת פקצה. אבל אי אפשר שאף אחד לא יכתוב את זה! היא חמודה כזו!] [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך גדול עשיתם לי עכשיו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך חזק. וכל כך כואב. וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה. ותבדוק כמה היא חשובה לה [וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.] חסרים לי סימני פיסוק. לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת. [ליצירה]
תגובות