אב לא מנוחם
כבד וחם
שאין עימו חסדים.
היה לי תמוז מואר ומבשר טוב,
שידו פתוחה ורחבה
תמוז מפזר בנדיבות מתנות חינם.
ואני, הייתי כאותה פושטת יד-
מטבעותי מצטלצלות בקופתי
ושפתותי אינן בלות,
מלומר הב.
[ליצירה]
בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא,
אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה,
שלהקיא מילים בהחלט עדיף.
אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה.
צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח,
בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים.
[ליצירה]
עלומה.
השיר כתוב כל כך טוב,
ולפעמים זה קורע את הלב- איך אפשר לקחת חומרים קשים, עצובים וכואבים, ולעשות מהם משהו עדין ומרגש כל כך.
מתפללת עבורכן שתהיה בריאה, לעוד שנים רבות.
[ליצירה]
תודה לכם.
דוטקום.
כל כך נגעת בי...
אני יכולה להגיד רק אמן.
הלך רוח.
אני דווקא מאמינה שהמפתח לתפילות שלי אצלי.
לא בידיו של מישהו אחר....
מקווה שמצאת את המפתח שלך בנתיים.
[ליצירה]
כל כך חזק.
וכל כך כואב.
וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה.
ותבדוק כמה היא חשובה לה
[וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.]
חסרים לי סימני פיסוק.
לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת.
תגובות