אב לא מנוחם
כבד וחם
שאין עימו חסדים.
היה לי תמוז מואר ומבשר טוב,
שידו פתוחה ורחבה
תמוז מפזר בנדיבות מתנות חינם.
ואני, הייתי כאותה פושטת יד-
מטבעותי מצטלצלות בקופתי
ושפתותי אינן בלות,
מלומר הב.
[ליצירה]
עלומה.
השיר כתוב כל כך טוב,
ולפעמים זה קורע את הלב- איך אפשר לקחת חומרים קשים, עצובים וכואבים, ולעשות מהם משהו עדין ומרגש כל כך.
מתפללת עבורכן שתהיה בריאה, לעוד שנים רבות.
[ליצירה]
בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא,
אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה,
שלהקיא מילים בהחלט עדיף.
אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה.
צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח,
בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים.
[ליצירה]
וזה יפה
ולא רגיל בכלל,
כמוך כנראה.
הלכתי בעקבות השיר הזה לקרוא עוד דברים שלך,
ואיך להגיד- מרשימים, השירים שלך.
ובניגוד למישהו אחר שלא אהב את ה"כמו, כמו",
בעיני זה פסגת השיר הזה,
אני ממש מרגישה את הנשימה הנעתקת עם החיפוש אחרי התיאור המושלם.
דווקא הטרף-טורף-נטרף-רף-רף קצת יותר מדי לטעמי,
החזרה הזו מבלבלת לי את הלשון.
תגובות