אב לא מנוחם
כבד וחם
שאין עימו חסדים.
היה לי תמוז מואר ומבשר טוב,
שידו פתוחה ורחבה
תמוז מפזר בנדיבות מתנות חינם.
ואני, הייתי כאותה פושטת יד-
מטבעותי מצטלצלות בקופתי
ושפתותי אינן בלות,
מלומר הב.
[ליצירה]
תודה לכם.
דוטקום.
כל כך נגעת בי...
אני יכולה להגיד רק אמן.
הלך רוח.
אני דווקא מאמינה שהמפתח לתפילות שלי אצלי.
לא בידיו של מישהו אחר....
מקווה שמצאת את המפתח שלך בנתיים.
[ליצירה]
עלומה.
השיר כתוב כל כך טוב,
ולפעמים זה קורע את הלב- איך אפשר לקחת חומרים קשים, עצובים וכואבים, ולעשות מהם משהו עדין ומרגש כל כך.
מתפללת עבורכן שתהיה בריאה, לעוד שנים רבות.
[ליצירה]
כל כך חזק.
וכל כך כואב.
וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה.
ותבדוק כמה היא חשובה לה
[וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.]
חסרים לי סימני פיסוק.
לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת.
[ליצירה]
שירה
את רק כותבת על זה, או גם מתנסה בזה?
פציעה עצמית היא דבר שדורש טיפול.
אם את פוצעת את עצמך, אני מקווה שאת גם מקבלת עזרה מקצועית.
אם זוהי רק כתיבה על זה, אז בעיני השיר היה ממצה את עצמו בהרבה פחות פירוט. דם וחתכים זה דברים שצריך לתת מהם במינון נמוך מאוד כדי לשמור עליהם חזקים. יותר מדי זה נהפך לממש סתם.
]וחוץ מזה שגם יש הרבה הבדל בין הצורך לפצוע את עצמך בין רצון למות, זה שני דברים רחוקים מאוד אחד מהשני]
תגובות