אני רוצה להגיד לך מילים מתוקות:
פוארות ושריגים
ענבים ועסיס ובציר.
אני רוצה להגיד לך:
יין וצימוקים,
עד שיתגלגל טעמם על לשונך.
אל תעשני כלי שאינו שאול ואינו דרוש
אל תתנני מחוללת לפניך,
ועוד אין לי בגדי לבן.
רחלי -
-
-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
- [ליצירה] חיוך גדול עשיתם לי עכשיו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק......... [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד. אהבתי בכל יצירותייך את הלשון הציורית והעשירה וגם את הארמזים המקראיים. ברוכה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מלים יפות מבכי ואושר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאוהדים [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד למרות שצריך להפעיל את הדמיון לקשר בין 2 הבתים [ליצירה]
- [ליצירה] זה מכאיב. דווקא הצורה הלא מושלמת שהשיר נגמר בה משאירה את הטעם המר של ילדה שמתאכזבת ממה שאמור להיות ברור ומושלם... ניסית לדבר איתו על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] שירה את רק כותבת על זה, או גם מתנסה בזה? פציעה עצמית היא דבר שדורש טיפול. אם את פוצעת את עצמך, אני מקווה שאת גם מקבלת עזרה מקצועית. אם זוהי רק כתיבה על זה, אז בעיני השיר היה ממצה את עצמו בהרבה פחות פירוט. דם וחתכים זה דברים שצריך לתת מהם במינון נמוך מאוד כדי לשמור עליהם חזקים. יותר מדי זה נהפך לממש סתם. ]וחוץ מזה שגם יש הרבה הבדל בין הצורך לפצוע את עצמך בין רצון למות, זה שני דברים רחוקים מאוד אחד מהשני] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. ריגש אותי שאת עושה את ההקשרים. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש איזה מאמי! [לא 'כפת לי לצאת קצת פקצה. אבל אי אפשר שאף אחד לא יכתוב את זה! היא חמודה כזו!] [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. מדויק. וגם התגובה של "עדיף בלי" שווה קריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם. דוטקום. כל כך נגעת בי... אני יכולה להגיד רק אמן. הלך רוח. אני דווקא מאמינה שהמפתח לתפילות שלי אצלי. לא בידיו של מישהו אחר.... מקווה שמצאת את המפתח שלך בנתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. בקריאה הראשונה לא יכולתי להבין בכלל מה אני קוראת, רק נסחפתי על המנגינה והקצב של המילים, כאילו כתבת ממש לחן עם המילים שלך. בקריאה שניה, ושלישית, אחרי שגם קראתי ת'מילים ולא רק ת'מנגינה, אני חושבת שזה שיר נפלא. התקווה והאפשרות של הציור מחדש, יחד עם האבדן בהתפזרות לכל עבר בלי שיש לך את האחד והיחיד. זה פשוט שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בלי להתייחס לשאלה האם זהו שיר או לא, אני יכולה להגיד, מהיכרות קרובה מדי עם בולמיה, שלהקיא מילים בהחלט עדיף. אבל בשביל להקיא את המילים בצורה שתועיל לך צריך יותר חופשיות ממה שמורגש פה. צריך להתנפץ אל הדף בכל הכוח, בלי לעצור כל כך מהר, ובלי לסגנן את המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה הרבה בצילום, אבל זה מפתיע, ואחרי שמעלה חיוך זה גם עושה אפילו לחשוב... [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך חזק. וכל כך כואב. וכשאתה נחפז למלחמה, תבדוק עד כמה המלחמה חשובה לעולם, לעומת כמה שחשובה לו עוד קצת אהבה. ותבדוק כמה היא חשובה לה [וכמובן לך. אתה כותב כאילו עשית את הבחירה, אבל לא נראה שבחרת את הבחירה שאתה שלו איתה.] חסרים לי סימני פיסוק. לנשום קצת, בתוך כל הקושי הזה שכתבת. [ליצירה]
תגובות