ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה.
רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי?
[ליצירה]
ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
[ליצירה]
קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה.
רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי?
[ליצירה]
התחברתי רק בשביל להגיב על זה..
נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני.
ונעבור לשלב השולי והקטנוני:
נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם.
"מהרוח
המייללת כמו עשן [עשן]
בין הקרשים שהתרככו."
זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל.
גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות.
(חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. )
[ליצירה]
קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים.
דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.)
וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים.
מחכה להמשך!
[ליצירה]
אני חושבת שאתה טועה.
אף אחד מאיתנו לא "כתב לך את השיר". ציינו נקודות שראויות לשיפור, בעינינו, ורובן הן גם במישור הלשוני ולא התוכני.
ובכל מקרה, הרעיון של ביקורת הוא שתחשוב עליה ואז תחליט אם אתה מקבל אותה או לא. אם אתה שלם עם השיר, אין שום צורך שתערוך בו תיקונים "בשבילנו".
באותה מידה צרם לי גם המשפט שלך "תיקנתי את השיר כפי שביקשת" - אני לא ביקשתי ממך דבר. השיר הוא שלך. אני, וכן כל שאר המגיבים, הצענו הצעות שבאחריותך הבלעדית להחליט אם אתה מקבל אותן או לא. וברגע שבו החלטת שהצעה של מישהו מכאן אכן תתרום לשיר שלך (שים לב שאף אחד לא תרם לך מילים או שורות. רק הצבענו על נקודות) - השינוי הוא כולו שלך.
ובאופן אישי אני חושבת ש"שלכת" היא אכן כותרת טובה בהרבה מ"אני", מכל כיוון שאני מסתכלת על זה.
תגובות