ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה.
רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי?
[ליצירה]
ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
[ליצירה]
קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה.
רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי?
[ליצירה]
תמי - נואשות זה דבר מצוין.
א. כי ככה מתייחסים אליי
ב. כי זו מילה יפהפיה.
סומסום - אין נואשות בשיר, רק הציפיה לתגובות היא נואשת..
ותודה לכולכן.
[ליצירה]
אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא.
אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר.
אני חושבת שיש כאן הבטחה.:)
[ליצירה]
אני אוהבת את הסגנון שלך, ובכלל אני נהנית מההומור הישיבתי.
אין צורך במקורות למטה - ממילא מדובר ביצירה ש"זר לא יבין.." - וזה מוצא חן בעיני. הז'אנר של הכתיבה הפנים-מגזרית לא מספיק מפותח לדעתי.
[ליצירה]
שיר מלא כנות.
קצת מפריע מעבר השפה באמצע (המילה "מפלרטט" לא מתאימה לשאר השיר שכתוב במשלב גבוה יותר)
אבל עדיין- אהבתי והזדהיתי מאד.
(ורשמתי לי את שמך כשם שצריך לזכור.)
[ליצירה]
אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת.
הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר.
אבל אתה טוב, אין ספק.
תגובות