ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה.
רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי?
[ליצירה]
ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
[ליצירה]
קצת - אני חושבת שאם הייתי מוסיפה מעבר לתמונה היא היתה יוצאת "צילום משפחה". בכוונה חיפשתי מינימום של חיוך - עיניים, גומה, וקמט ליד הפה.
רחלי - צודקת. בשיא האובייקטיביות. מה לעשות שהמתוקה הזו היא גם אחותי?
[ליצירה]
למה?? למה אתה מכריח אותנו לקרוא פליירים פשוטים תחת הכותרת שירה?
את ה"יצירה" לעיל אתה יכול להדפיס באותיות אדומות על נייר כרומו ולהפיץ ברחובות, אבל לא לפרסם כשיר.
[ליצירה]
הנה איך אין כאב:
נסה לקרוא את השיר ביתר זהירות, ותתבהר לך התמונה:
מישהו אחר חיבק מישהי אחרת, באותה הצורה שבה בעלה מחבק אותה.
אז נכון שההיא (של ההוא, שלא אכפת לה ממנו בכלל) יותר יפה, אבל האהבה (שבינה לבין בעלה) יותר גדולה...
ואם כבר נכנסתי - שיר טוב. :)
[ליצירה]
איזה כיף שתוקנה התקלה. עכשיו, בפעם השישית או השביעית שאני כותבת את התגובה הזו, יש סיכוי שהיא אכן תישלח...
אז קודם כל: וואו. רעיון גדול, המשחק בים צלם האנוש לצלם בהיכל.
היה אפשר לקחת את זה אפילו רחוק יותר, שהרי הביטוי המקורי הוא "צלם א-לקים".
לענ"ד כדאי לצמצם את השיר ולוותר על חזרות והדגשות מיותרות, שרק מחלישות את השיר המיוחד הזה.
שמחתי לראות כאלו באתרנו הקט!
[ליצירה]
אוי, עצוב.
גרם לי להיזכר בביקור האחרון שלי שם. שורה ארוכה של קברים קטנטנים. ולא רק הם.הרוב המוחלט של הטמונים שם הם למטה מגיל שלושים.
אני זוכרת שחיפשתי נואשות קבר של מישהו מבוגר, משהו שיוכיח על אחיזה בחיים..
[ליצירה]
מאד מבולבל ולא ממוקד.
ברווזים שטים ולא שטות.
וכמו כן - "אני והיא" - עדיף היה, לדעתי, "היא ואני". צורם פחות, וגם מבחינת הזרימה והקצב של המילים משתללב יותר.
[ליצירה]
אני עם מתקרבת. מה "פוגע" בלחשוב אחרת?
וחוץ מזה, אפילו אם זה פוגע, בשיר הזה לא נרמזה אפילו דעה פוליטית. השלום, עד כמה שידוע לי, הוא שאיפה של כולנו (עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו - מוכר?) ואני מאד מקווה שאין באתר שלנו מישהו שתומך ברצח רבין.
לעומת זאת, ואולי הגיע הזמן שנתייחס קצת לשיר עצמו, אין לי מושג למה צריך לעשות כזה עניין מכל הקשקושים האלה של "מורשת רבין" וכו' - עם כל הכבוד שלצערי אין לי כלפי המנוח, כיון שלדעתי הוא הביא על ישראל את אחד האסונות הגדולים שלה שאנחנו עדיין סובלים ממנו, הדבר היחיד שהפך אותו למיתוס הוא העובדה שנרצח.
הבנאדם, למען ההגינות, רצח 17 יהודים (באלטלנה. אני לא מחשבת את קרבנ ות אינתיפאדת אל אקצה, הקרויים בפי מנציחי מורשת רבין "קרבנות השלום" - הא הא)
לא היה בו שום דבר מיוחד לא כאדם ולא כמדינאי, אז להכניס לפרופורציות בבקשה.
אני מתנצלת על הבוטות, אני פשוט בעצבים על כל הקרנבל רבין הזה.
[ליצירה]
שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו.
לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה.
נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין.
[ליצירה]
תוסיף לזה את זה שכלבים, נמרים ונחשים לא כותבים שירה בעברית מרוצצת (כתבתי בכוונה מרוצצת.לידיעתך - הביטוי הנכון הוא - רצוצה), וגם לא נאלצים לסבול אותה.. הו, כמה נהדרים חיי הכלב!!
תגובות