אותן גדות
על משכבי
בין חֹשך רוח ולֵילים
סוער לבי מילֵי-מילים
תְּקַוִי
שגם עם בֹּקר אור מחציף
אותן גדות לבך יציף
דעה גלעדי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפיפה מיצוי נפלא של ליריות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! התעלת על עצמך. הרעיון אמתי ונכון, והכתיבה מתומצתת ומביעה להפליא: "לילים", "מלי מלים" - יפה; אותן גדות לבך יציף - נפלא. הלוואי ואכן כך יהיה. יישר כחך. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד. לפעמים באמת צריך לתת לנשמה להכנס לעולמות עליונים, ואז, בהשראה אלוקית, כותבים שיר. נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מציף, מרטיט... [ליצירה]
- [ליצירה] היופי שבצמצום. בהנחה שהיום הוא יום והלילה - אכן לילה..:) מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מציף מציף כן....מציף [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מיוחדת, אהבתי את המשפט האחרון. כתוב במין תמימות נוגעת. שתדע רק שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "והגל שתמיד היה מנצנץ בשובבות מעיניהם, הפך לגל גדול של דמעות ובכי". לדעתי אפשר היה ללטש את הקטע הזה עוד קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, איזו כתיבה תמציתית ומדויקת. יפה מאוד, סמלי ומלא חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! קטע ממש חמוד, כתוב בכשרון. סוף פאנצ'י... נ.ב. כבר למדת את המשפט של לופיטל על הנגזרות?... [ליצירה]
- [ליצירה] קראת / ראית את הסרט "Feed Me"? מסופר בו על עובד חְנון בחנות לצמחים. יום אחד הוא גלה צמח אקזוטי ומופלא, שהתברר כצמח טורף. בתחילה לחש הצמח בצרידות ובחוסר אונים: "Feed Me"... העובד האכיל אותו ברחמים. לאט לאט גדל הצמח פרא, לאט לאט דרש יותר, לבסוף צרחותיו המחרידות הרקיעו שחקים, שאגותיו הזוויעו, ככל שהתחזק מהמזון שניתן לו. החְנון הרחמן המשיך להאכיל אותו, ולא בחל במנות של בני אדם, אפילו מחבריו. והמבין יבין? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד! נהניתי. אולי הייתי מוחקת את החלק הימני של הגדר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, יפה, יפה! כל הכבוד על השפה הציורית שלא משעממת אפילו לרגע. אהבתי במיוחד את "נדמה לי כי שמעתי כלניות", ואת "להשמיע לך חיוך". בטויים מדהימים! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר קל ונעים. ההתחלה מבטיחה קצת יותר מן הסיום. אולי היה כדאי ללכת באופן יותר עקבי עם הרעיון הראשון (שאינך יכול להביא את הירח, אך להשתמש בו למטרה אחרת - כן). גם הקפדה רבה יותר על המשקל והחרוזים היתה מיטיבה. בכל אופן - נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה קצת נדושה ומוכרת מדי לטעמי, אך הסיום "מוזה היקרה, חברתנו השובבה, תחזור ממשחק המחבואים" - חמוד וטוב. הייתי כותבת "השראה" במקום "מוזה", רק משום שנדמה לי שמוזה היא איזו אלילה מהמיתולוגיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, יפה! מה הקשר לגרוש? לא הבנתי משהו? [ליצירה]
תגובות