[ליצירה]
קשה להזכר בנוסטלגיה כואבת...בכלל,להזכר בדבר שנשכח מזמן,דבר שאהבנו ולא נוכל עוד לאהוב אותו,כמו אהובה...וכמו שכתבת,הנהר לוקח ולא מחזיר אחור...זרם החיים לוקח איתו את כולם..ולא מחזיר את החיים לאחור כשהיו..אבל צריך להתמודד עם החיים כמו שהם,גם אם הם קשים..וגם עם הזכרונות שהם מעלים בנו כל פעם מחדש..
יהיה טוב,רק צריך להאמין ולקוות...
בע"ה שתזכה לראות רק את הטוב שבחיים...
תודה לך!
[ליצירה]
ואווו...כמה שאת צודקת...!!
אני כל כך מבין את מה שאת אומרת..אדם יכול לאהוב עד קצה האינסוף,אבל בעצם יצא כשכרו בהפסדו..כשאתה מוכן להקריב הכל למען מטרה מסוימת,תחשוב לפני האם צריך להקריב קצת או הכל..אותו דבר באהבה..
ממש תודה לך!מדהים..=]
[ליצירה]
אכן,מצטרף לקודמיי,נורא...
הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי...
מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה...
כואב עד מוות...
תודה לך...!
[ליצירה]
אכן שיר מדהים,מצטרף לאחרים שקדמו אותי..
האהבה טומנת בחובה הכל!כאב,שמחה,עצב,אושר,ועוד ועוד...ולאהוב מביא לאדם את כל אשר הוא לא יודע עדיין...למשל ללמוד מהו כאב כשהאהוב עוזב..או ללמוד מהו אושר אמיתי בנשיקה הראשונה..ללמוד מהשתיקות את כל מה שלא למדת מהדיבור,ומהקסם שבמבט אוהב תלמדי על חייך יותר ממה שידעת..
כל כך תודה על שיר מקסים שלימד איך לאהוב באמת..=]
[ליצירה]
יאא...איזה תיאור מקסים...אבל אל תבכי על זה..את יכולה במקום זאת ללמוד מזה ולהתחיל את הדרך החדשה שלך!ולהתכוון כל יום וכל שעה,לבכות אל אבא בכל זמן ולשיר "ה' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהילה..."
הלוואי ותמצאי את דרך הישר ש-ל-ך-!
תודה לך..
תגובות