אמרת לי לא לבכות וניסיתי, באמת. עצמתי את העיניים הכי חזק שבעולם. כדי שאף דמעה, לא תברח החוצה. אמרת לי לא לבכות, למרות שרציתי נורא. לחצתי לך את היד, חזק חזק... כדי שתרגישי שאני מתאמץ. אמרת לי לא לבכות אבל זה כואב לי, פה בבטן. ועכשיו, כשהם שמים על אבא עוד גוש של אדמה, אני כבר לא יכול יותר לעצור את הדמעות, אז אמא, עכשיו, כבר מותר לבכות?