תמונה יפה מאוד
לא צריך למרכז כלום. המירכוז יוצר שיעמום בתמונה, מין דבר צפוי. אין שום דבר שיגרום לעין לפזול לצדדים, כי גם הצדדים הם חלק מהתמונה.
הטשטוש (bluring) מוסיף מאוד לאווירה ה"פייתית", באמת חסרה פה ילדה מכונפת, המוקפת בזוהר עדין.
נוריות. אמיתיות לחלוטין. (אחרת מה הטעם?), אלוהים יוצר ואני רק מתעדת. תוכלו למצוא אותן בכל מקום עכשיו, זה שיא זמן הפריחה שלהן. אבל פיות אני לא מבטיחה שתמצאו... :-)
[ליצירה]
תמונה יפה מאוד
לא צריך למרכז כלום. המירכוז יוצר שיעמום בתמונה, מין דבר צפוי. אין שום דבר שיגרום לעין לפזול לצדדים, כי גם הצדדים הם חלק מהתמונה.
הטשטוש (bluring) מוסיף מאוד לאווירה ה"פייתית", באמת חסרה פה ילדה מכונפת, המוקפת בזוהר עדין.
[ליצירה]
נוריות. אמיתיות לחלוטין. (אחרת מה הטעם?), אלוהים יוצר ואני רק מתעדת. תוכלו למצוא אותן בכל מקום עכשיו, זה שיא זמן הפריחה שלהן. אבל פיות אני לא מבטיחה שתמצאו... :-)
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
הצבעים יפים ממש, וגם הזוית של השמש נכונה- הצלחת לתפוס את צל העצים, שמוסיף הרבה לתמונה. אבל חסרה לי מסגרת, לטעמי צריך לפתוח קצת את התמונה- לתת עוד מידע-אולי שביל מוגדר,תחום יותר. התמונה כפי שהיא נותנת הרגשה תלושה ,ללא הקשר. כצופה, אני הולכת לאיבוד..
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
תגובות