[ליצירה]
אוקי, עכשיו ביתר פירוט:
אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר".
צלול כמעיין.
בערב זך, כדמות מלאך,
שכן בצל ענן.
ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן?
עטף מאור ליבי,
טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון.
עוד בכי, תמרורים.
לעת זריחה, על שביל בריחה,
אלחש סודות הלב,
אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה".
ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא.
זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך.
:-)
[ליצירה]
שאול המלך הוא דוגמא מצוינת לסכנה הטמונה בגישה שלך.
שאול, שחז"ל מעידים עליו שהוא "אחד מנסיכי אדם", והכתוב מעיד עליו שהוא אדם "משכמו ומעלה"
נטמע, לצערנו הרב, בזכרון הקולקטיבי שלנו כ"איש הרע", זה שרדף את דוד באובססיביות, זה שחמל על אכזרים והתאכזר לרחמנים.
לפי הגישה שלך, יש לאמר: וכי אין זה נכון? הרי עובדה היא ששאול רצח את כהני נוב, שאין שום הסבר הגיוני לרדיפה שלו את דוד.
אלא שהצורה שבה הוא נתפס בקרב המון העם היא מעוותת. רובנו לא זכינו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, זו הכוללת בתוכה את שאול משיח ה', נסיך-אדם, ביחד עם חטאיו.
ולתפיסה מעוותת דומה, לחרדתי, היצירה שלך מובילה. התעלמות מוחלטת מגדלותו של אהרן.
ודבר נוסף שכחת: אהרן לא נענש לבסוף, על אף כל הדברים שנאמרו לעיל. וידוע שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה - אם כן: כיצד תתרץ את העובדה שאהרן לא קיבל שום עונש על מעשה העגל?
תגובות