כמו חמנית
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם אני רואה טוב.. אז זה לא באמת על רקע האופק אלא תמונה נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] זה בהחלט על רקע האופק. זה נראה כמו הדבקה על תמונה כי ככה זה כשמצלמים עם פלש. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו אני לא מבינה כלום בצילום אבל זה מ-ה-מ-ם בעייני! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר: זו הגרסה החזותית לשיר שלי - כמו חמנית. תמי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומקורי. הניגוד בין הפלסטיות המדוקדקת של החמניה לבין האפלה האמורפית שמאחוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית - לעולם אינני מגיבה על שיר ב"מבט ראשון". אני קוראת אותו לפחות פעמיים. שנית - ייתכן שהשיר נבע מתוך רגש של אהבה לארץ, אך בעיבוד הסופי, בעיני, זה לא עבר. יש כאן התייחסות לשקיעה, שהיא לא ייחודית דווקא לארצנו הקטנטונת... (ואני מזכירה שכל התגובה היא מתוך הראיה המוגבלת שלי. אפשר שאחרים ימצאו בו את מה שאני לא מצאתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] אינטימיות גדולה מולידה כאב עצום. (מתוך אחד מדפי הבוקר.) וטוב, טוב שאת את, טוב שבתמימות, עדיין ואחרי הכל. שנה של טוב. טוב מטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ואיך לא ראיתי את זה קודם. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה לעולם לא מפסיק להפתיע אותי ביכולת שלך להחמיא לעצמך. ולעניין היצירה - מצד אחד - כשרצית מילה מסוימת התפשרת על חריזה לא מושלמת או אפילו על חוסר חריזה בכלל. אפשר לכתוב בלי חרוזים, אבל אם באמצע קטע מחורז יש פתאום שורות שלא מתחרזות - כדאי שתהיה להן סיבה טובה לכך. ומהצד השני, יש לא מעט משפטים שהתחביר שלהם עוקם כדי שיתאימו לחרוז. בנוסף, נראה לי שהיה לך רעיון נחמד, אבל הוא הלך לאיבוד עם כל האורך והסרבול הזה. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים.. כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע) ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי את הפסקה השניה. וגם את כל השאר. כל כך אמיתי, וכתוב מדהים. וכל שנשאר לי זה לענות אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, חוץ מהבית האחרון. זה מפריע קצת שאת חוזרת פעמיים על המילה דם. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי: התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב. לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.) באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד. [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה נהדרת. חבל שקטוע באמצע, כי אפשר ללכת מכאן למקומות נפלאים. [ליצירה]
תגובות