עיניים1
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המיקום של האור מצוין, מדגיש את תחושת המתכת (כן,יודעת שזה סתם פלסטיק, ובכל זאת). אבל בכדי להעביר את הרעיון של מסכה, אני חושבת שהיית צריכה לצלם את כל הפרצוף כדי להשיג את ההשוואה בין פנים אנושיות למסכה קרה. בתמונה כמות שהיא, רואים רק מסכה ולא ברור מה היא מנסה להסתיר. מעניין,מה המורה שלך אמרה על זה? [ליצירה]
- [ליצירה] 1 מסכת תאטרון 2 פנסי רחוב 3 עין ובתוכה כתובה המילה לא! ההקשר בין כולם שהם נראים ומזכירים עיניים. לשם מה ה-נייט אגב כך כותבים את זה? האים אתה מעדיף כל עין רק לא של בני אדם? נו ניחא, מנסה להנות מיצירותיך ברם... תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין כי העיניים שבמסכה הן בעצם חורים, ומה שממשי פה זה דווקא מה שמסביב לעיניים. בדיוק הפוך מבן אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] א.המילה היא "נית" - שזה סתם שם של חברת פרסום. הרעיון הוא לעשות סדרה שכולה סביב נושא אחד - עיניים. ב. יש גם עיניים אנושיות, והן תופענה בקרוב בעז"ה. אבל באמת יש בעיה עם צילום עיניים "רגילות" כי צריך לחפש משהו שלא ייראה כמו סתם עיניים אלא להפוך את זה למשהו מעניין, וזה קשה ג. עיניים דרך מסכה הן עדיין עיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] המורה שלי ציירה מאחורה וי עם עיגול . (וי עם עיגול זה לא סתם וי . זה וי עם עיגול!) ( : [ליצירה]
- [ליצירה] שווה פירוט ופיתוח. נסה לספר לנו: מה זה זה בעצם אומר לנו? כלומר - זו התחלה. נקודה מעניינת למחשבה, אבל לא מצאתי שהיא מובילה אותי לאנשהו. אותך היא כן? אז כדאי לפזר עוד קצת סימנים על השביל... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השמירה על מרחב מטאפורי אחיד בכל הבתים. לדעתי שווה לך לנסות להרחיב את הכתיבה. אולי אפילו להתמקד בדימוי יחיד מתוך שלל השימויים שבשיר הזה ולהרחיב אותו, לתת לנו לטעום אותו עד הסוף, במקום לרוץ אל הדימוי הבא. בעיקר דיברו אל ליבי הבית השני - שיש בו מקוריות ומחשבה, והאחרון, שהניגוד שבו יותר עניין ששווה להעמיק בו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, עכשיו ביתר פירוט: אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר". צלול כמעיין. בערב זך, כדמות מלאך, שכן בצל ענן. ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן? עטף מאור ליבי, טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון. עוד בכי, תמרורים. לעת זריחה, על שביל בריחה, אלחש סודות הלב, אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה". ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא. זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
- [ליצירה] גליה - תודה, ותאמיני לי שגם אני רציתי נעילה אופטימית יותר. ידידה: תודה רבה על דבריך המחזקים. (אם כי, הפספוס והאשמה בשיר, יותר משהוא מתייחס לכך שלא דאגתי למלא את פורים בתוכן הוא מדבר על כך שאטמתי את עצמי מלהיות כלי לאור.וגם אלו לא הגורמים היחידים לעצבות. ואני חושבת גם שבשביל להשליך את עצמך באופן כזה, ולסמוך על הקב"ה שיעשה בשבילך את העבודה הרוחנית צריך להיות ר' נחמן.) אבל בכל אופן דברייך עודדו אותי עד מאד - תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לסוף הזה לא ציפיתי... נהדר, איך שהוא משתלב עם ההתחלה. בכלל, טוב לראות אותך פה, שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. (ואגב: יש שגיאת הקלדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] החריזה לא מושלמת, אבל זה נסלח, בהתחשב בעובדה שהקפדת על בתים שלמים עם אותו חרוז - מרשים מאד. נהניתי מהתיאור הציורי בבית הראשון, בהמשך נדמה לי שהפזמון נחלש, גם ברמת ההקפדה, גם ברמת הדימויים שנעשו פחות עשירים ויותר בנאליים. באופן כללי נדמה לי שעדיף להיצמד לתיאור של הארץ ולא להיגרר לתיאור של יושביה. (כלומר להמשיך עם "זוהי הארץ" ולוותר על "כאלה אנחנו") בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יפה! באיזו שעה צילמת? (זה עושה הרגשה של זריחה מוקדמת) אם כי קצת חשוך מדי לטעמי. דמינתי את כנרת של רחל יותר צבעונית ו.. שמחה. זאת אומרת שקטה, אבל לא קודרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תראה, הכתיבה כשלעצמה זורמת ונעימה. אבל חסרה לי מאד מקוריות בשיר הזה. כולנו קראנו כבר אינסוף שירים על יפי הבריאה ואושר החיים, ונשמח לראות דברים חדשים. אין הכוונה שלא תכתוב על הנושא, אלא שתמצא זוית חדשה להאיר אותו ממנה, אמירה שתהיה כולה שלך. בהצלחה! [ליצירה]
תגובות