כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב
היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות.
אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות.
אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג....
אבל זה באמת לא חשוב.
יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה,
ובכך כבר השגת את שלך.
אהבתי את שתיהן כי יפות הן...
תודה:
חיים
[ליצירה]
התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)...
יודעת למה אני מתכונת?
בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים!
[ליצירה]
הסבר:
כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים.
"כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן.
"כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת".
"ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי.
אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי.
כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל:
"פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן)
להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא
אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'...
[ליצירה]
תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר.
הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט.
(בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.)
[ליצירה]
אתה לעולם לא מפסיק להפתיע אותי ביכולת שלך להחמיא לעצמך.
ולעניין היצירה - מצד אחד - כשרצית מילה מסוימת התפשרת על חריזה לא מושלמת או אפילו על חוסר חריזה בכלל.
אפשר לכתוב בלי חרוזים, אבל אם באמצע קטע מחורז יש פתאום שורות שלא מתחרזות - כדאי שתהיה להן סיבה טובה לכך.
ומהצד השני, יש לא מעט משפטים שהתחביר שלהם עוקם כדי שיתאימו לחרוז.
בנוסף, נראה לי שהיה לך רעיון נחמד, אבל הוא הלך לאיבוד עם כל האורך והסרבול הזה. חבל.
[ליצירה]
טוב. בביכו' השארתי למבינים ממני להגיב, אבל פה אני חייבת להתייחס:
אהבתי את התנוחה של האצבעות, ואת הצביעה, ואת התסרוקת.
הפרופורציות של הגוף עשויות היטב (שריקת הערצה - מעולם לא הצלחתי לעשות את זה).
לעומת זאת - הכסא נראה קטן מדי, או לא ממוקם נכון - "ההוא" נראה יושב באויר.
תגובות