.JPG)
עיניים7
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. התמונה קצת לא מפוקסת, אבל מרשימה.. (גם העיניים, ממש יפות וחודרות) [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הדוקרנים של הנינג'ה? לא זה כבר יפה. למעשה איני מבין בצילום....... חיים תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כעת בכל הרצינות: שתי יצירותיך עלו היום על מירב היצירות הכתובות אשר בין ה-35 האחרונות. אפילו שניתן לראות שביימת את שתיהן אם הזום וכל שאר התגובות. אינני יודע בדיוק באם אתה כל כך טוב או שהשאר כה ג.... אבל זה באמת לא חשוב. יצרתה שני מצבים מיסטוריים המחיבים מחשבה, ובכך כבר השגת את שלך. אהבתי את שתיהן כי יפות הן... תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] פייי!! איזה מבט, איזה עיניים! הם אומרות הרבה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון טוב וקומפוזיציה מעניינת. חסר קצת פוקוס. [ליצירה]
- [ליצירה] עיינים מדהימות זווית מושלמת אם הייתה חדות טובה זה היה מושלם! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה יפה מאוד אבל היא יותר מידי מזכירה את התצלום המוכר של הילדה מאפגניסטן (אם אני לא טועה)... יודעת למה אני מתכונת? בקיצור יש לי בעיה של מקוריות אבל השאר-מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. קצת יותר מדי טראגי מכדי לעורר אמון, ובעיקר - הסיום קטוע באמצע? או שמא זה סיפור בהמשכים? (גם אפ כן, ראוי לשייף מעט, שהסוף לא יהיה כל כך פתאומי וחד.) [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כן צ"ל: צעד-שניים-שלושה. והמלצה: לשים לב. חלק מהקטע של פרסום יצירה זה לכבד את הקורא. שגיאות כתיב הן זלזול. אחרי שאתה כותב - פשוט תעבור ותגיה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי. אתה צודק שזה קטע מקסים, ויש בו כל מה שצריך להיות בקטע טוב, רגישות, רגשות, ופאנצ' ליין. אבל אני מאמינה שהוא יכול להיות אפילו חזק יותר אם הוא לא ינסה לעמוד לבד, אלא יהיה חלק ממשהו גדול יותר. אשמח מאד לקרוא את הגרסא המורחבת. [ליצירה]
- [ליצירה] את קוסמת, אין לזה הסבר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ ממה שכולם אמרו.. אני אוהבת את הדימויים השנונים שלך. (לא רק ביצירה הזו) ואני לא יודעת אם "דימויים"זו ההגדרה הנכונה, אבל בערך. משפטים כמו "אי אפשר לקבל מטאבוליזם במהירות של טורנדו וגם להרעיש" או התיאור של התפריט ככזה ששבויים בדמשק היו מוחים עליו בהחלט עושים לי את היום. ומה שיפה זה שזה לא הברקות בודדות מדי פעם אלא צורת כתיבה מתמשכת - פשוט מעורר קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן מוריה! כתבת קטע יפה. אם את רוצה להפוך אותו מקטע יפה לשיר יפה, הייתי מציעה את ההצעות הבאות: -צמצום. הימנעי מלהגיד במפורש דברים שהקורא אינטליגנטי מספיק כדי להבין מבין השורות, הימעי מלחזור ולהדגיש נקודות. אני מכירה את הנטייה הזו, כי לימדו אותנו שכדי לחזק דברים צריך לחזור עליהם. האמת היא בדיוק להיפך - ככל שהאמירה מרומזת יותר - היא חזקה יותר. (כי הקורא מתאמץ יותר להגיע אליה, ואז היא נחרתת בו כאילו היתה מחשבה שלו עצמו, שזה הרבה יותר חזק.) -על אותו עקרון: עדיף להגיד דברים בצורה מרומזת ולא מפורשת, בפרט רגשות. במקום "הרגשתי שמעייני זורמים", לדוגמא - עדיף היה למצוא מילים שיגרמו לי להרגיש שמעייניך זורמים. להעביר את התחושה בלי להגיד אותה במפורש. בהצלחה! ניצן [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת) נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך. צילמת בפילם חום-לבן? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא. אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר. אני חושבת שיש כאן הבטחה.:) [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. [ליצירה]
תגובות