אנחנו מטילים ספק
באהבה
לדעתינו הרומנטיקה אינה
קיימת
המצאנו אותה בשביל שנוכל
לחיות
השמחה אינה מנת
חלקינו
אנחנו מבוססים בים
היגון.
במועדון שליד ביתנו
במוצאי שבת
רוקדים
הקשישים
טנגו וולס
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לא ציפיתי למצוא תגובה כה מפרגנת בתחילת דרכי... נכון. אין פסול בלגעת באושר. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי, זהו הוא מת. אתה יודע כל הדם וזה, הוא התאבד מאהבה נכזבת, אבל אז הוא קם לתחיה וכמה שהוא איחל לה רע הוא כמהה אליה, והיא באה, אז יש סוף טוב לתיאור הפלסטי המאוד מאוד, איך נגיד? מבחיל? זה לא לחם חוקי, אבל קראתי, עד הסוף, כי זה מוזר ומעניין (בגלל המוזר) האמת? תהיתי לעצמי מה לקחת לפני שכתבת את זה [ליצירה]
- [ליצירה] עוד סיבה ללמה אני אוהבת את החורף. [ליצירה]
- [ליצירה] (אם יורשה לי בתור אלוקים התשובה היא לא!) וכרגיל אתה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] קיים פה איזשהו פרדוקס (עד כמה שהמודע שלי הצליח לגעת בקטע). היא (או הוא) שונא(ת) אותו אבל הוא נושא בתוכו רגש כלשהו שמצריך לעבור תהליך של אובדן. כאילו הוא סובל ממזוכיזם שגורם לו לאהוב אנשים שפוגעים בו, אבל הוא מנסה להתגבר ... הסתבכתי כרגיל, כתיבה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] מגונדררררת שלי, (תראי, אני פה, מגיבה!) מוצאי חלום, שבת, זאת את עכשיו מצויינת כמו אז ואף יותר... נ.ב. אני, יומרנית שכמותי, מרשה לעצמי לחשוב שהיכנשהו אני, בתוך המחרוזת שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אפשר ממש להרגיש את הכאב של הגיבורה, למשש אותו, ולכאוב איתה. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד איך ישן! איזה כיף היה להתקל בזה לא הפסקתי לצחוק... [ליצירה]
- [ליצירה] אכזבה ממה? מהחיים שלא מחייכים? מהמוות שלא מגיע? מהגוף שלא מפסיק להקרע בין החיים לבין השאול? אני לא מצפה לתגובה, אני אנסה לענות בעצמי [ליצירה]
- [ליצירה] נקרעתי מצחוק!! אוי, עוררת בי געגועים למתילדה ולכל באי ספריית בית אבו ראס. [ליצירה]
תגובות