[ליצירה]
חבל שנגמר הדבר ביניכם בצורה הזו.
אגב, אני חלוק על סיווג המכתם כ"שיר", בגלל אופי הכתיבה שלך עם כל הנקודות, ומשפטים ארוכים (אמנם משולבים בחרוזים).
אולי קטע?
אולי השיר הזה הוא הספד?
[ליצירה]
אל נא תאמר נואש. תחת כל אקסית יבוא רגש חדש. נכון שאין כמוה בעולם, אבל יש עוד דגים בים.
כולנו נמצאים בסירות, שטים בזרמי הזמן, מחכים לזאת שתנופף לנו במזח, תקשור יחד עם כבלי הסירה גם את נימי לבנו ללבה. מישהי שתייצב אותנו בסערות הזמן ותמנע מחיינו לעלות על שרטון.
[ליצירה]
מצד אחד התמונה באמת קטנה, ואני משער שהתמונה המקורית הרבה יותר גדולה.
אבל מצד שני אל תשכח שהתפקיד שלך בתור צלם הוא להוביל את הצופים לנושא שלך, לפואנטה של התמונה, ולא משנה מה גודל התמונה. אם לא מבינים אז כנראה שהתמונה לא טובה.
אם היית בוחר זווית אחרת, וכמובן שיותר קרובה, אולי היה ניתן להבין את מה שאתה צילמת ושעדיין יובן שזו שורת שירותים.
[ליצירה]
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים.
למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה.
(אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו)
[ליצירה]
לא בן מזרח אנוכי, ושום מסר סמוי פה חבוי, רק כוונת משורר עלומה שלא פורשה בצורה נכונה.
רוב סליחות על משקל רוב תודות - הרבה סליחות לגברת ערוגה. שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם (-;
תגובות