ללכת לישון מבכי כואב,
אחרי יום גדוש רגשות.
להתעורר בבוקר עם ראש דואב,
אחרי לילה עמוס מחשבות.
הן ברור וידוע על איזון בעולם.
שהרי אם לקחת, הינך גם נותן.
אך לפתע פתאום האיזון נעלם,
לא רק לקחת, אתה לא הוגן!
אמרות כה רבות נאמרו לליבה,
פסוקים כה רבים ודברי נחמה.
אך היא מרגישה כל כך בודדה.
בוא! עמוד מול אותה יתומה!
אתה שסגרת דלתות בפניה,
פתח לה מספר חלונות.
כי בכל הקשיים אין איש אחריה,
היא כואבת לבד בלילות.
(הרוגע חוזר ואיתו גם הנחת,
איזון מפלס את דרכו.
הדמעות נעלמו, איתן גם הפחד.
הרי "אין עוד מלבדו")
תגובות