*מוקדש לחברי ילדותי שמידי פעם קופצים לאתר לראות דברים שאני כותבת (-:

מן החול והים,

מן האופק מאי שם.

עולים בליבי,

זיכרונות ילדותי.

רגעים שעברו ואינם,

חלומות שחלמנו וישנם.

תמימות ילדותינו הרכה,

אהבות שרקמנו ברחבה.

תכנונים שלא בוצעו בסוף.

טיולים שעשינו בהר ובחוף.

ארוחות שחיתות באמצע שום מקום.

מסיבות ומתנות שהענקנו בלי חשבון.

והיום, משגדלנו, התבגרנו:

הושלמו האהבות.

נופצו האכזבות.

נוספו להן תקוות.

שרק נזכה לעוד ועוד...