הָיְתָה עוֹנָתִית וְחוֹלֶפֶת,
כְּלַל-טִיפּוּס כְּמוֹ צַלַּחַת נְיָר,
חַד-פַּעֲמִית, לֹא תָּבוֹא פֹּה שֵׁנִית,
צִפֹּור שֶׁנּוֹלְדָה וְתָמוּת אַלְמוֹנִית,
אֵין מִי יֶאֱמֹד אֶת הַלֵּב הַקָּטָן
אֶת תְּחוּמֵי הַעוֹלָם לוֹ יִפְעַם בְּמַשָּׁק
אֶבְרָה זְעִירָה, מִצְטַנַּעַת:-
עוֹנָתִית וְחוֹלֶפֶת, אַחַת,
לְכָאן לֹא תָּשוּב עוֹד אַף פַּעַם.

רוּחִ תִּגְרֹף עָלֶה מִתְגּוֹדֵד
חָרַב הַנָּהָר תַּחַת שֶׁמֶשׁ אָדֹם
אֵי שָׁם תָּנוּחַ פְּלִיאָה שֶׁל הַלֵּב
תִּמָּהוֹן, עַל מַה שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ.