(מזמור שיר ליום כיפור)
לאחר מותי
אמשיך ללכת בדרך החיים
כל עוד חיים אנשים
שזוכרים אותי,
שיכולים להספיד אותי,
שיכולים להשקות בדמעותיהם,
את רגבי אדמתי.
כאשר הם ימותו,
ימחה שמי מספר החיים.
בא בימים
-
לא נס לחי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שכחה למת כמוות לחי אני קורא שוב ושוב, והשיר הקצר לא נגמר. אחרי פתיחה שהיא בעצם סיום, והמשך אחרי שהכל נגמר, השיר מסתיים שנית עם רמז לפתיחתו. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] זלדה לא סלחה פעם ליונה וולך על תיקון שהיא(וולך) תיקנה בשיר של זלדה. אולם אני שאתה יודע מי אני ואני יודע שאתה תשמור לבנתיים בסתר את זהותי, סולח. כתב פעם מישהו " אדם זקן מה יש לו בערוב ימיו"(דוד אבידן) כתב וצדק. כעת שאר הילדים יכולים לשחק ולהגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה משהו. נק' למחשבה. תתנחם בזה שכשהנינים שלך יצטרכו לעשות אילן יוחסין בבי"ס הם יזכרו בך (-: פשוט וחביב. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אתפלא שזהותך היא מאיר פרידמן היקר שלנו עם פיצולו השלישי! אולם מי ידע? זה שאהבתי את השיר אינה נגרעת בעיניי בגין זהותו של הכותב הלא ידוע ורק המשך לכתב ואני אהנה. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, לא מסכימה אם הרעיון (אם יש צאצאים, ויש מעשים טובים ומשמעותיים - לא נמחים בעזרת ה'), אבל אהבתי את השורות: "שיכולים להשקות בדמעותיהם את רגבי אדמתי". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! זה מזכיר לי קצת ברעיון את "נסח" של בן-ציון תומר (רק בלי ההשוואה לאבא) משהו בשורה האחרונה של השיר נראה לי טיפה התפספס... היציאה אל המילים "ספר החיים" קצת קטועה, ואני הרגשתי שזה הוריד קצת מהעצמה של הסיום. לתשומת ליבך.. בכל אופן, שיהיה שבוע נהדר! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי, תודה על הערתך.יתכן שכקורא אתה צודק ואצטרך לקבל את הצעתך. ככותב, חשבתי שפירוט יתר רק יקטין את האפקט של הפנץ'-ליין, שכן, הסיפור כולו מוביל אותך, לשורה השלישית מהסוף: אלוהים הוא אחד לכול הברואים בצלם אנוש, ו-"שניים" הוא "אבי כל המלחמות. במקום בן מתווכחים "של מי האלוהים האמיתי" . אין אלוהים. האם לאחר ההסבר הזה, נראה לך שצריך להרחיב? [ליצירה]
- [ליצירה] בטאתי את תחושותייך באופן ברור ורהוט. לא כל אחד יודע לעשות את זה, וגם מי שיודע, לא תמיד אוזר אומץ להודות בזה. החיים מורכבים ומלאים באתגרים ובמכשולים. אם הכל היה כל-כך פשוט, החיים היו משעממים. אבל כמו שאמרתי כבר: "כל עכבה לטובה". [ליצירה]
- [ליצירה] רון, אינך מזדקן, ותאמין לי אני יודע מה זה להזדקן. זה לא מה שאתה מתאר בשיר (המופלא) הזה. ברור שככה אתה מרגיש, אבל במקרה הטוב אתה מתבגר, ובתהליך זה יש דברים שלא ידעת על עצמך ועליה. אבל להתבגר הוא תהליך שמצעיד אותך קדימה גם בראיה של העולם וגם באהבה. תחשוב על זה. כל טוב בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה מזכיר לי שיר שפעם כתבתי: תולדות חיי כתובים במחברת חלקה דפי יומן וחלקה דפים ריקים ומי שקורא את היומן יודע מה כתוב בדפים הריקים. מענין לעיניין לאותו העניין:ראה שיר של יורם תומר "בנק אוצר המילים" [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמוך. אהבתי מאוד ואני קורא את שירך שוב ושוב. גם הרעיון גם הסגנון כבשו אותי. (הערה קטנה: אולי היתה לך כוונה בכך, שכתבת את "השמיים" ביחיד, אבל בעברית תקנית גם השמיים וגם המיים הם ברבים). [ליצירה]
- [ליצירה] עברו 50 שנה מים השיבולים לים השיכורים. [ליצירה]
- [ליצירה] "קיצור תולדות הזמן". אהבתי בייחוד את השורות: ואתה חי מחבטה לחבטה בהתרוממות רוח של שמחה אפשר להגיד שזו מסה של משה (הנביא) ואהרון (הכוהן) על מהות החיים. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר יקרה, כבר לפי שם היוצר שלי, תוכלי להבין שהשיר הזה מדבר אליי. בתוך שטף שירי האהבה-אכזבה, שמתפרסם באתר,(ושגם אני "חוטא" בהם מדי פעם בגילי המופלג), יש סוף-סוף גם שיר אחד של "אמצע החיים", של קו "פרשת המים", שמתברר שגם מעבר לו יש דשא ופרחים ומראות נוף שאפשר להתמזג בהם, ובעצם יש להם הרבה יתרונות ביחס לעליה המפרכת במעלה ההר. [ליצירה]
- [ליצירה] בגילך ? אינני יודע מה גילך אבל לפי שם היוצר שלי תוכל להבין שאני בא בימים. ובכן, נשאר עוד הרבה מה לעשות. אני גימלאי כבר כמה שנים טובות. עברתי את הגיל השלישי ואני כעת בגיל הרביעי ואני עסוק כל הזמן. כתבתי על זה. בחוג שאני משתתף יחד עם קשישים וסטודנטים צעירים והיצירה המשותפת היא פרי בשל. אם תרצה, תוכל לקרוא את ספר קוהלת. זה מדריך למה שעוד נשאר לעשות גם בגיל הרביעי וביחוד כאשר יש לך עבודה משותפת של קשישים וצעירים. אם תרצה שלח לי תגובה על אחד משיריי או את המייל צשלך ואשלח לך את מה שכתבתי בנידון. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר שלום, מזמן לא קראתי מפרי יצירתך. פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח. בא בימים [ליצירה]
תגובות