אבא, אפשר לשאול אותך שאלה אישית? למה כל זה מגיע לי? פעמיים בחיי חשבתי שמצאתי את זיווגי, ופעמיים המציאות התנפצה לרסיסים. בפעם הראשונה לפחות היו תרתי לקולא: יכולתי לתת הסבר רציונאלי למה שאירע כך שיכולתי לנחם את עצמי מעט, והדבר אירע הרבה לפני הווארט כך שלא היו לי בושות, אבל הפעם... כשמבטלים במפתיע אירוסין ולא מוכנים לתת סיבה, איך אני אמור לנחם את עצמי? אין לי שמץ של מושג מדוע הדבר אירע, וכל העולם יודע שאני מאורס, ואני צריך לעמוד בפניהם. לפני דקות ספורות אמר לי בחור צעיר מהישיבה "מזל טוב". מה הייתי אמור לענות לו?!

תגיד לי אבא, למה גזרת עלי את הגזירה הזאת? אני כבר בן עשרים ושש, הייתי באמת צריך נוסף לבדידות את הצלקת הרגשית העצומה הזאת?! איך אני אמור לבטוח שוב במשודכת, להאמין שיש קשר, בו-בעת שהקשר המשמעותי ביותר בחיי נפרם לפתע ללא נתינת טעם? ואיך אני אמור לבטוח באינסטיקנטים שלי? הרי אתה יודע שבפגישה הראשונה עם **** היתה לי תחושת בטן עצומה, שמעולם לא היתה לי, שאמרה: "היא תהיה אשתך". איך אני אמור לבטוח שוב בתחושות-הבטן שלי? תסביר לי אבא. תסביר לי, כי בלעדי התשובות אני שבר-כלי.

בתוך הדברים לא אשכח להודות לך על הטוב:

ראשית, אם זה לא אמור להיות, מוטב כעת מאחרי הנישואין. אז תודה לך על כך.

שנית, שהבוקר כשהתקשרתי לאנשים ליידע אותם שהאירוסים התבטלו, אתה ברחמיך הרבים נטעת בי את הכוחות לעמוד במשימה בגבורה. מודה אני לך גם על כך.

אוי אבא, המחשבות שלי שוב נודדות. אני רוצה לספר לפניך על צרותי, ומגיע לתודות לך, ועכשיו חוט המחשבה ניתק. אבל זו לא אשמתי! קשה להתרכז בשיחה עם בורא עולם, כשהלב שלך מרוסק לחתיכות.

אבא יקר, אבא טוב ומטיב, אבא רחום וחנון, אני כל כך המום שאני אפילו לא יודע מה לבקש לפניך.

איני יכול לבקש ש**** תחזור בה מהחלטתה, כי אני יודע היטב את דברי הגמרא לגבי המבקש על אישה פלונית...

איני יכול לבקש שתעלים את **** מלבי, כי דובר שקרים לא יכון נגד ד´. אני לא באמת רוצה לשכוח אותה, אז אני לא יכול לבקש ממך שזה יקרה. אני לא באמת רוצה לשכוח ממנה, אז אני לא יכול לבקש ממך שזה יקרה. בעצם, אולי אני יכול לבקש שתטע בלבי את הרצון לשכוח אותה? שתטע בלבי את הרצון להתקדם הלאה? שתיתן לי את הכוחות להמשיך הלאה? כן, זה נשמע כמו פיתרון הולם.

אנא ממך יוצר מחשבות המזווג זיווגים, חמול עלי וטע בלבי תשוקה עצומה ש**** תסור מלבי כליל, ולא אחשוב עליה לעולם. אנא טע בלבי רצון להתקדם הלאה, רצון להשתדך עם עלמות אחרות, רצון להתחתן. אנא המלא רחמים עלי והזמן לי זיווגי ההגונה והראויה לי ללא שהות וללא טרחה, וחזקני שאוכל לבטוח בה, ואמצני באמונתי בה. ועשה, שכשיגיעו ילדינו לפרקם, לא יצטרכו להתייסר בייסורים כמוני, אלא ימצאו זיווגם ללא טורח כלל.