זו רבע שעה מאוחרת מידי.
את הדקות הקודמות
מילאו חוטי השקט
ועכשיו, רקמת צלקת טרייה
תפסה מקומן.
רבע שעה מאוחר מידי
את מנסה לדבר.
את אוזני ממלאת האפרכסת
בתוכה, מישהי חדשה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי יקירי, זה יפה מאוד, הדימוי בבית הראשון, ההתפתחות בשיר, יפה מאוד! הייתי אולי עושה רווח בין השורה הראשונה לשאר השיר, כי היא-היא משמעות כל היצירה, אליה חוזרים והיא הפספוס שמובא כבר בהתחלה אבל מושך את הקורא לקרוא הלאה, למה מאוחר מדי, ומה היה קורה אילו.... יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אי, נחמד! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. קראתי את הארותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל לי מה שהפריע, שתוך רבע שעה מישהי חדשה נכנסת לתמונה. תתאבל עליה טיפה זה ימחיש לך שהיא לא סתם הייתה איזה משהו בחיים שלך. תחשוב על זה רק טוב שי [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מישהי חדשה בתוך אותה אחת, בתוך אותה מערכת יחסים שיר טוב. כתיבה עמוקה האוחזת בכל נים ומשפט, כהרגלך, ולטובה. חג שמח אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] ליתר דיוק- מישהי חדשה (באפרכסת) בתוך אותה נמענת. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק:) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר ברור רק על הקורא להיטיב להתבונן מה בתוכו... מי הדובר (שיש להבדילו מן המשורר, מושגים שונים) מה האמירה מה הסיטואציה מה הנימה מי הנמענת ועוד... ולשייקוש, גם אם בתיאוריה השיר היה מדבר על נמענת אחרת אין מקום לשיפוט היוצר בתוך יצירה שהיא עולם בפני עצמו ומחוץ ליוצר כך אני מסתכלת על שירה. וזאת שירה. אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] מאסו עלי מיסי שפתיים! כעת אדום- עד סוף החשיכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זה מרגש אותי.. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה? [ליצירה]
- [ליצירה] ואם היה ולא שמת לב ... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, 1.מה יש נקודה אחרי המילה "עתה" בסוף? 2. המעבר מ"אהובינו" (שורה שמינית מהסוף) ל"אהובך" (לוש שורות אחר כך).. לא ברור. אני הייתימסיים את השיר אחרי המילה "חזרה" (שורה תשיעית מהסוף). שיר חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. ליאורה, לא בכוונה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
תגובות