הריקנות תופסת בכל. בין המיטה לשטיח, בין שפת הכוס לקפה ובין אצבעותיי למקלדת. שָקט כאן ואין מהומה. רק טיק טיק טיק המעידים על נסיון חוזר. לשחזר. את ימי הגדלות שהיו. לא יחזרו. עד- האשה הבאה.
פרוזאי מטומטם
-
זה מה שיש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אביב. יש משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, שאם הייתי מרגישה משהו ייחודי בכתיבה הספציפית הזו לא הייתי מעירה. אך בגלל שיש תחושה של כבדות לעיניים הערתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה בנסיון החוזר... [ליצירה]
- [ליצירה] אז הם כן יחזרו, ואולי לא צריך שיחזרו אלא משהו אחר. הכותרת מוסיפה המון! שים לב איך עימוד היצירה מקל על עיני הקורא: "הריקנות תופסת בכל. בין המיטה לשטיח, בין שפת הכוס לקפה ובין אצבעותיי למקלדת. שָקט כאן ואין מהומה. רק טיק טיק טיק המעידים על נסיון חוזר. לשחזר. את ימי הגדלות שהיו. לא יחזרו. עד- האשה הבאה" תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] העימוד- עימוד. ואולי לא? [ליצירה]
- [ליצירה] שני מובנים בלוק בין יצירה ליצירה הבאה שעוד תבוא בלוק בין מערכת יחסים שנגמרה למערכת חדשה שעוד תבוא. [ליצירה]
- [ליצירה] בדידות זה אכן רע. כבר אמרו חכמים ממני. (התבודדות היא חיובית). תמי, מה עם היחודיות של פרוזאי? לא חייב עימוד. יש משהו חד שהוא מעביר בכתיבה מן הסוג הזה. ברכה ושמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] בשעה מוקדמת של בוקר. תהיות על חום המים באגם. נרדם, אל מול המקלד. אצא. יוצא. קוראים? יקרים. [ליצירה]
- [ליצירה] כלכ השואלים והמתפלאות, פה גדול: "מה שעובר לו בראש". (עוד כפית אחת וזהו). [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים כאילו כותב את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] מארי.... [ליצירה]
- [ליצירה] אוווווווווווווווווווווווווווווקי [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] עריכה. קלה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: אין הכוונה לתינוק מלכתחילה. רק הפשוטים הבינו כך (רמז רמז) ואילו כישוף... את. תמיד מבינה. (סוד: היא קוראת יותר מפעם אחת). [ליצירה]
- [ליצירה] המילים. כך הן לפעמים. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מחליף את המילה "היטבת". במשהו אחר. אולי "טרחת". חוצמיזה- יש חזרות של מילים. אולי בכוונה ואולי לא. אך הן יותר גורעות ממוסיפות. והנה הן (הגורעות): "מלפני שנה- חלפה שנה" "נהגת היטב- היטבת" "ופעם אחת- לא פעם אחת" ועוד: אהבתי את נושא קריאת התמרורים ואי- קריאת הכתובת שעליך אך בשורה הראשונה אתה אומר שנהגתם "חזרה". ולמקום שחוזרים אליו, הכתובת כבר ידועה. הלא כן? ואולי כך יראה: וכשנסענו הייתה שתיקה. אותה שתיקה מלפני שנה באותו תדר ממש כאילו שנה לא חלפה. ונהגת היטב למרות העייפות הבחנת בכל הרמזורים קראת את כל התמרורים אך לא הפנית ראשך לבדוק מה איתי אף לא פעם אחת טרחת לקרוא את הכתובת שעלי. שלך. [ליצירה]
תגובות