דגים מתים פזורים על החוף,

על הפסע הדק בין הנחל לים.

החוף מוצף לפרקים

בשברי געגועים, שברי לבבות

ובשברי הזמן הצף

בין חוף לחוף.

 

שברי אנוש וצער העולם

כעול על כתף רזה,

כעול על היחיד

העושה דרכו הקשה

מים של אתמול

לים של מחר

הצופן בחובו אך

סוד נסתר.