בקוצים שבעיניים
בשפתיים נוטפות ארס
בחמלת התלתל הגולש
ברכות הנשימה היורדת ועולה
בסימני גוף פצוע ונפש חבולה
בזעקת רחמים.
בדממה.
לה לי
-
כותבת את הכן ואת הלא ואת מה שביניהם ובעיקר.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ידינו לא שפכו את הדם הזה? ואת דמן של עוד רבות... חזק מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. עכשיו נילס הולגרסון? (לא בציניות) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא ממש מבינה בצילום אבל התמונה הזאת חזקה בטירוף. כמו התגלות. מאוד מעוררת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא חשבתי שזה יעורר כל כך הרבה תגובות. אני תל אביבית בנשמתי. מכירה את הנוף הזה ממש טוב. וכן. היו כאלה שפתחו את ליבם בחזרה. אבל זה היה הרבה יותר קשה מלהסתנן לגוש קטיף. רובם עטופים באדישות הרסנית ומסתפקים בלהאנח מול מכשיר הטלויזיה. [ליצירה]
- [ליצירה] התעוררתי מאוד. בחינת נוגע לא נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולה שלא להגיב. תיארת יפה את הקושי הגדול בלעזוב בית. ובית זה באמת לא רק ארבעה קירות. מצטרפת לכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... מרשים ביותר. תמונה חזקה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת מעולה. רחם של אימא ומוות זה אותו הדבר? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. אין כמו המילים הפשוטות. מקווה שהכל טוב עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] "חורשת התקופה". ביטוי מקסים. [ליצירה]
תגובות