כותב שורה ומוחק,

הרי איננה מביעה רגש אמיתי.

 

לאחר כמה זמן 

משלים יצירה,

נהנה ממנה יום או יומיים,

מתבונן בה טוב טוב וגונז;

הרי גם היא איננה מייצגת אותי.

 

מרגיש כאילו הנצח כבר חלף,

מאז הפעם האחרונה שכתבתי דבר מה,

המותאם עם האמת הפנימית שלי.

 

נושא עיני כלפי מעלה,

במעין בהיה של מצוקה,

שכל כולה אומרת בתחינה –

מתי יזכני שוב הבורא

שידי תרשום דבר אמת?